הרבה זמן לא פרסמתי פוסט... הרגשתי שאין טעם אבל הינה אני פה בזכותך...ראיתי את הפוסט שלך ( מזה משנה איזה ) הזכרת לי את מה שקרה לי (מה שקורה אם כבר)!
אותה הפעם שהייתי כ"כ קרובה "לחופש" והדבר שעצר אותי הוא המכתב ששכחתי...
תקשיבי את ילדה מדהימה ואין לך ממה לברוח! אני יודעת ש"החופש" הרבה יותר טוב מפה
אבל בואי נסכים עם זה שעדיין יש לנו מה לחפש פה
תחשבי על זה שכל יום את קמה לבית ספר יורדים עלייך מציקים לך המורה צועקת עלייך ומשפילה אותך מול כל הכיתה
אחרי בית הספר מי יודע מה הולך אצלך בבית אבל עוד כמה שנים טובות כשנגמור עם החרא הזה שנקרא
בית ספר שנצא מהבית הזה ונתחיל לעשות מה שאנחנו אוהבות שנצא לעולם הכל יהיה שונה!
תאחזי בדברים שלא איבדת עדיין תאחזי במוזיקה, בריקוד, תאחזי במה שיש לך
למה אחרי זה.... אם תוותרי..... תהיי בטוחה שיהיה מי שיבכה לך...
תאחזי בחיוך המזוייף זה שלפעמיים אמיתי.. אל תעשי את הטעויות שאני עשיתי...
אוהבת המון!!!! ומקווה שהייה רק טוב 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
