את יושבת בשולחן העבודה שלך,ויודעת שזה הזמן לעזוב.אמרת את זה לעצמך כבר מליון פעם, אבל את יודעת שהפעם זה בטוח.
את עייפה, את פשוט מאוד עייפה...ההורים עיצבנו אותך היום, כאילו לא מספיק מה שהיה בבית הספר.
את הולכת להביא את החבל\ סכין\ את האקדח\ במה שתכננת להשתמש בו בגלל שאת עד כדי כך..... אין מילה שתתאר את ההרגשה.
את מוכנה, את חושבת על זה כעל משחק, זאת שמתה ראשונה היא המנצחת.
אין אף אחד בבית, זה הזמן המושלם.
את מוכנה, אם לא תעשי את זה את תשנאי את עצמך עוד יותר. אף אחד לא יודע, אף אחד לא ידע עד מחר.
במקום לקחת נייר ועט את לוקחת מצלמת ווידאו, את עומדת על הכיסא, החלטת להשתמש בחבל, את תמותי בקלות, ולא יהיה שום רעש.
צד אחד של החבל כבר קשור לתקרה והצד השני על הצוואר שלך, את מתחילה לבכות, ויודעת שהפעם זה על אמת..
את מדליקה את המצלמה ובוהה באור האדום שמהבהב מול עינייך, את מתחילה לגמגם ולהוציא מפיך כמה מילים..
"אמא.., אבא...אני כ"כ מצטערת.. אני לא יודעת למה אני מצטערת אבל אני מצטערת. בבקשה אל תאשימו את עצמכם בבקשה,אני אוהבת את שניכם,
ותאמרו לאחים שלי את אותו הדבר... אני אראה את כולכם בקרוב..."
את אומרת סליחה לחבר הכי טוב שלך, כי את יודעת שלא תהיי שם בשבילו מתי שהוא יצטרך אותך יותר מאיי פעם,
את אומרת סליחה לכל האנשים שיכולת לחשוב עלייהם....אפילו מעצמך. את מבקשת סליחה על זה שלא נשארת חזקה, על זה שנשברת,
את מבקשת סליחה על שהכנסת להם כ"כ הרבה צער לחיים, שוב פעם את בוהה באור האדום המהבהב, רגל אחת כבר ירדה מהכיסא, ואת בקושי
מצליחה להגיד את המילה "להתראות", את מחזיקה בידך את השלט כדי לכבות את המצלמה, ברגע שהאור האדום מפסיק להבהב, גם הרגל השנייה,
כבר לא על הכיסא.. הכיסא על הריצפה.. החדר מלא בדממה, את כבר איננה כבר לא כאן...אי אפשר להתחרט או לחזור אחורה!
את כבר לא חייבת לחיות את הכאב אבל כל השאר ?? חייבים !
את איננה.. כבר לא כאן!
את מתה.. כבר לא כאן!
סיימת את החיים שלך בגלל הילד שזרק מילה... בגלל המורה שהשפילה אותך מול כל הכיתה... בגלל החברה שגילתה לכולם את הסוד שלך...
ההורים שלך הגיעו הביתה, צועקים בשמך כמו תמיד, אבל את לא עונה...אמא עולה לחפש אותך חושבת את ישנה או מתקלחת.
כשאמא שלך פתחה את הדלת היא התחילה לצרוח ומיד התעלפה, אחיך הקטן קרא לאבא שלך, וכשאבא שלך נכנס....הוא לא מאמים למה שהוא רואה, הוא מתקרב אלייך נוגע בידך "בבקשה!!! בבקשה!! קומי!!!תפסיקי קומי בבקשה !!!" אבל את לא.. את לא קמה, את לא עונה, את לא שם..
אי אפשר לחזור אחורה יותר כל מה שאבא שלך יכול לעשות זה לבהותבילדה הקטנה שלו.. בתינוקת שלו מתנדנדת קדימה ואחורה על חבל.
הוא מתחיל לבכות, אף פעם לא ראית את אבא שלך בוכה. הוא בקושי מצליח להחזיק את הטלפון להתקשר למשטרה.
והוא מתחיל לגמגם "הבת שלי... היא .... היא ... התאבדה..." .
אחותך הקטנה בוהה באבא שלך ומחבקת אותו. היא קטנה מידי בשביל להבין...אבל היא הבינה שאת לא פה יותר..
עברו שבועיים אמא שלך עדיין חצי יום בהה בחלון ובחצי השני.. בלילה מתמלאת בדמעות. אחותך לא הלכה לבית הספר, ואבא חייב לעבוד בשביל לשלם את החובות ללוויה שלך.
בסופו של דבר הם מצאו את הכוח להכנס לחדרך.. דלת חדרך לא נפתחה במשך חודשים, והחבל עדיין על הרצפה, המצלמה עדייין על השולחן, הם אפילו לא מעזים לצפות בסרטון.
הם מרימים את החבל והצמרמורת עוברת בעמוד השדרה שלהם. אמא שלך כבר מוצפת בדמעות של עצמה. הם מחליטים להציע את המיטה שלך כמו כל בוקר אחרי שהיית הולכת לבית הספר.המיטה מוצעת והחדר נקי הם סוגרים את הדלת שתישאר סגורה לנצח.
בנתיים בבית הספר שלך כולם עדיין בתדהמה. חשבת שלאף אחד לא אכפת?? שאף אחד לא שם לב אלייך??
הילדה שסירבה להצעה שלך להיות שותפה איתה בעבודה במדעים, עכשיו חותכת ורידים כל יום, היא חושבת שהיא הסיבה להתאבדות שלך!
הילד שניתקע בך במסדרון הולך לפסיכולוג 5 עמים בשבוע כי הוא חושב שאם הוא היה מבקש סליחה או מחייך כל זה לא היה קורה!
המורה שצעקה עלייך מול כל הכיתה התפטרה!
את אינך. את מתה. אי אפשר לחזור חזרה !
עברו 4 שנים אחותך כבר גדולה בת 15. היא התחילה מועדון בבית הספר שנקרא "סודות" שם כל ילד יכול לבוא ולספר כל מה שהוא מרגיש בלי שישפטו אותו. לך לא היה למי לספר זאת הייתה הבעייה.כל התחושות שלך היו מוחבאות עמוק בפנים יכלת להתנהג כאילו כלום לא קרה.
ובלילות כשאף אחד לא ראה או שמע היית מגיעה לקצה שלך וזועקת.
אבא שלך כבר לא חזק כמו שהוא היה, את לא תוכילי את אחותך בדרכים הנכונות יותר, והחבר הכי טוב שלך בחיים לא ישכח את המילים שאמרת!
החיים שלך חשובים... ואת תוך שנייה סיימת אותם. רק בגלל שחשבת , שזרקו לך מילה , שהשפילו אותך.
אנשים.. אולי העתקתי את זה אבל אני יודעת איך זה מרגיש הייתי שם גם אני וגם אחותי ניסינו להתאבד ולא פעם אחת.
תחשבו לפני שאתם עושים משהו לבן אדם כי אתם לא יכולים לדעת למה זה יגרום!
תתחילו להקשיב לאנשים תציעו עזרה!
היום זה סתם מישהו בחדשות מחר זה החבר הכי טוב שלך!
אני פה גם אם אתם לא מכירים אותי אני יכולה להקשיב לתת עצות להיות שם בשבילכם רק דברו !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
