לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

If today was your last day




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

11/2010

סיפור שהתחלתי לכתוב


אז התחלתי לכתוב סיפור הוא עדיין לא גמור והוא עדיין ליפני שיפוצים אבל יש לי צורך להעלות אותו מקווה שתהנו D:

 

הם הלכו למועדון היא בדיוק ניפרדה מחבר שלה מיסתבר שהוא לא היתגבר על הפרדה הוא הלך אחריה עד השירותים שם הוא פשוט גילה את עצמו, הוא תפש אותה...במזל היא הצליחה להישתחרר.

היא יצאה מהשירותים בריצה שתתה כוס וודקה ויצאה מהמועדון. בידיוק צילצל הטלאפון דולב היתקשר, (דולב זה הידיד שלה) "איפה את קבענו במועדון אני שעה מחפש אותך?" אמר, "אוי סורי חחח בידיוק יצאתי אני בחוץ צא ואם לא אכפת לך תיקנה קופסת סיגריות סדרך" היא ענתה לו והיתישבה על הספסל.

אחרי כמה דקות היא ראתה אותו והתחילה לישאול אותו למה לכח לו כל כך הרבה זמן, "אני מצטערת האקס שלך עצר אותי והתחיל לישאול אותי איפה את" הסביר לה "למה הוא כל כך מעוניין לדעת איפה את פיתאום?" שאל אותה דולב. "סיפור ארוך אתה יודע" ענתה וצחקה, "נוו יש לי זמן מה יש לך" ניסה לשכנעה אותה לספר לו "טוב..." נאנחה וסיפרה לו אתה כל הסיפור "ליפני שבאתי ניפרדתי ממאור..." דולב קטע אותה במהירות ושאל למה "כי... יש לי רגשות למישהו אחר ולא היה לי נעים להסתיר את זה ממנו. " אמרה ומיהרה להמשיך את הסיפור "בקיצור הוא לא השלים עם זה ותפש אותי בשירותים איכשהו הצלחתי ליברוח ביגלל זה חיכיתי לך פה" דולב נישען לאחור ואמר "ומי בר המזל שאת אוהבת?" היא הסמיקה לא ידעה מה לענות גימגמה ואמרה לו "או.... אותך..." הסמיקה והרכינה את הראש.

דולב לא חיכה שנייה הוא היתישר ונישק אותה ואמר לה שהוא אוהב אותה ולא היה לו את האומץ להגיד לה את זה.

הוא ליווה אותה הביתה ההרגשה היתה קסומה יותר מידי טובה שזה היה קצת מוזר, הם הגיעו לפתח ביתה הוא נתן לה נשיקת לילה טוב והלך

היא ניכנסה הביתה נישכבה על המיטה התחילה לדבר עם הכלב שלה "זה היה כל כך מושלם הוא היה כל כך נחמד" היא החליטה להיתקשר לא עברו 15 דקות והוא מקבל שיחה ממנה

"הלו"

"היי שמע תודה על הערב היה לי כל כך כיף"

"הכל מאהבה אני מקווה שאת יודעת את זה"

"חחח עכשיו אני יודעת, אולי תבוא למטה?"

"בשבילך הכל מאמי 5 דקות אני אצלך"

היא ישר רצה להיתארגן שוב כולה היתלהבות, היא יורדת ורואה אותו כבר שמה "חיכיתה הרבה זמן?" שאלה בתדהמה "את האמת לא" חייך

הם ישבו בגינה ביחד ודיברו עד השעות הקטנות של הלילה צחקו ונהנו.....

 

טוב זה כל מה שיש לי לבנתיים יהיה עוד בהמשך (:

נכתב על ידי , 29/11/2010 20:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כבר לא צריכים אותי פה

אני סתם פה עושה צרות לכולם

הילדה הקטנה והתמימה נעלמה

ואותה רוצים לא אותי

הגיעה הזמן שאני יעלם

אני לא רצוייה גם ככה

 

נכתב על ידי , 20/11/2010 13:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כי לעולם לא יהיה לכם אכפת


ידעתם שאני בוכה כל לילה?

ידעתם עד כמה אני סובלת?

ידעתם שכבר אין לי תיקווה?

ידעתם שגם לי כואב ליפעמים?

לא, לא ידעתם למה כי לא אכפת לכם.

כי אף פעם לא עצרתם ליראות אם אני באמת מחייכת,

אם אני באמת צוחקת!

ידעתם שאני כבר לא נושמת?

ידעתם שנישברתי?

ראיתם אותי אי פעם כמו מי שאני ולא כמו מי שאתם רוצים שאני יהיה?

לא, כי אף פעם לא ניסיתם למה כי לא אכפת לכם!

ידעתם שאני כותבת לכם עכשיו?!

ידעתם שאני צריכה מישהו שיחבק אותי כשאני בוכה עכשיו?!

לא, כי לעולם לא יהיה לכם אכפת!

נכתב על ידי , 18/11/2010 21:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היאוש חונק אותי!


העננים מכסים את הירח,

הכל אפור,

הדמעות זולגות,

הלב דופק מהר,

לבד יושבת על הדשא,

מנסה להבין למה אני.

מנסה להבין אם אני היחידה שלה זה קורה,

מנסה להבין אם זה באמת מגיע לי.

מתחילה ללכת

אפילו לא יודעת לאן

פשוט הלכת

מחפשת את החיים

מחפשת תשובה

למה שהלב מרגיש

אולי היא נימצאת שם באופק

אולי שמה יש מישהו שיבין

עוצרת נחה

אין כבר כוח

שוב נפלתי

הרגליים כואבות

והלב לא פועם

הכל ביגללך

הכל ביגלל שגרמתה לי לאהוב אותך
מה אני עושה עכשיו

היאוש חונק אותי!

נכתב על ידי , 14/11/2010 20:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סטיגמות


טוב אז אני מקדישה את היום לכל חושבי הסטיגמות הישנות,

שמעו היום יש מלא סיגנונות והכל זה הלבוש והמוזיקה אתם לא יכולים לשפוט בן אדם לפי איך שהוא ניראה ומה שהוא שומע או ללכת אחרי סטיגמות ישנות לכל בן אגם יש את האהבות שלו והאישיות השונה שלו אם תלכו אחרי כל הסטיגמות ולפי איך שהוא ניראה אתם לא תגיעו לשום מקום לפי דעתי לפחות,

הינה דוגמא אני מיתלבשת כמו פריקית שומעת רוק מטאל וסקרימו והחברה הכי טובה שלי פרחה וערסית והידיד הכי טוב שלי ערס טילים ולא מפריע להם איך אני ניראת כי הם מכירים אותי כמו שאני.

כל האנשים מישתנים אז אכשיו אתה בתקופה שאתה ניראה כמו ערס ואחרי זה אתה בתקופה שאתה ניראה כמו אימו אבל האישיות לא מישתנה אז רגע אם חבר הכי טוב שלך הוא ערס ופיתאום בא לו להיות כמו אימו להיתבש ככה ולישמוע שירים באנגלית ומטאל וכו' אז אתה תפסיק להיות חבר שלו רק ביגלל איך שהוא ניראה ומה שהוא שמוע?

לכת אחרי סטיגמות זה מושפע להיות אימו/ ערס/פרחה וכו' זה להביע את מה שאתה ומי שאתה!

נכתב על ידי , 12/11/2010 21:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צעקתי, צרחתי


צעקתי, צרחתי

איזה כיף זה היה!

שיחררתי את הכל,

לא נותר דבר חוץ מחורים
אין יותר אני כבר לא שומרת

כולם עכשיו ידעו מי אני

ואם הם ירצו יקבלו אותי ככה

צעקתי, צרחתי

כניראה ששמעתה

עכשיו טוב כבר פחות כואב.

אין יותר טינה

כבר לא משחקים ש ילדים קטנים

זהו ניגמר לא מכחה

שמישהו יעשה צעד

צעקתי, צרחתי

"זאת אני!"

בשביל שכולם ישמעו

עכשיו כבר אין מסכות

יש רק אותי!

 

נכתב על ידי , 9/11/2010 17:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הצילו


כמה נימאס לי ליראות את ההורים שלי ולישמוע את ה"חברות שלי" מלכלכות עלי! 
באמת שהבכי כבר לא מרוקן את מה שבתוכי הוא מתוך יאוש שחונק
והיאוש הזה לא משחרר.
אני כבר לא יכולה יותר באמת אני מחייכת ואני מתה מביפנים
נימאס לי לשמור הכל,
נימאס לי לשקר,
נימאס לי מהכל ומכולם!
היאוש בעניים שלי כבר,
היאוש עכשיו מדבר במקומי.
נכתב על ידי , 7/11/2010 19:05  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 29




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOrbrokenhill אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Orbrokenhill ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)