גיבורים

היי חברים, כאן שוב רוז.

החלטתי להביא עוד קטע מהספר "זה מטריד אותי- לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית" מאת אורית קמיר.

הקטע בעצם מסביר מה ההבדל בין החוק למניעת הטרדה מינית, מה החוק לגבי אונס ומה החוק לגבי מעשי סדום ומה זה בעצם אומר. הקטע הזה פתח לי לגמרי את העיניים וגילתי מלא דברים שלא ידעתי שניראה לי חשוב שגם אתם תדעו.

אז.. הנה:

"דוגמאות להתנהגויות אסורות מסוג סחיטה מינית באיומים

מקרה ראשון: אברהם ושרה קיימו קשר מיני. השניים צעירים וחיים ביישוב קטן שהכל מכירים זה את זה והלחץ החברתי רב.

יום אחד הביא עמו אברהם את חברו הטוב אל שרה, ודרש ממנה לקיים מגע מיני עמו. שרה נרתעה מלקיים מגע מיני זה. אברהם איים על שרה שאם לא תקיים מגע מיני עם חברו- הוא יספר להוריה, לחבריה, למוריה ולכל היישוב על המגעים המיניים שקיימה איתו, ויוציא לה שם של מופקרת וזונה שיהרוס את מעמדה החברתי.

דיון משפטי: מיד עם השמעת האיום, אברהם ביצע עברה של סחיטה באיומים על פי סעיף 428 לחוק העונשין, שדינה עד 7 שנות מאסר (אם שרה נבהלה מאיומו של אברהם וקיימה את המגע המיני עם חברו, דין העברה שאברהם ביצע- תשע שנות מאסר)- המעשה המתואר אינו נדיר: הוא דומה לחלק ממה שהתרחש באירוע שכונה בציבור 'אונס שומרת', ובמקרי אונס נוספים שנדונו בבתי המשפט. חשוב לזכור שאם שרה קיימה קשר מיני עם חברו של אברהם שלא בהסכמתה החופשית אלא בלחץ האיומים שהופעלו עליה- הרי שהחבר ביצע בה מעשה של אינוס בנסיבות מחמירות (אינוס בחבורה), וניתן להעמידו לדין פלילי על פי הוראות סעיף 345 לחוק העונשין. דינו יהיה לכל היותר 20 שנות מאסר. זאת בנוסף להעמדתו של אברהם לדין פלילי, גם בגין סחיטה (מינית) באיומים על פי הוראת סעיף 428 לחוק העונשין (אברהם הוא גם 'מסייע' בעברת האינוס). עד כאן לגבי 

ההליך הפלילי על פי חור העונשין. החוק למניעת הטרדה מינית אינו מגדיר אינוס כהטרדה מינית, ולכן שרה אינה יכולה להיעזר בו כדי להגיש נגד החבר תביעה אזרחית, נזיקית, בגין האינוס (שרה יכולה לנסות להגיש תביעה אזרחית, נזיקית, נגד החבר, על פי דיני הנזיקין הכלליים. איך היא לא תוכל לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק, כפי שניתן לתבוע על פי סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית). לעומת זאת, מכיוון שסחיטה מינית באיומים כן מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית כהטרדה מינית, שרה כן יכולה להגיש נגד אברהם תביעה אזרחית, נזיקית לפיצויים.

...מקרה שלישי: תרח אחראי על המטבח במלון גדול והוא נוהג בו כבתוך שלו. הגר היא אחת מעובדות המטבח, המועסקת באמצעות חברת כוח אדם ('עובדת קבלן') וכפופה לתרח. היא גרושה שהייתה אישה מוכה, היא אם חד הורית, והגיעה ארצה בגפה. היא זקוקה להכנסה מעבודתה וחרדה מאוד לאבד את משרתה.

תרח מפזר רמזים שהמלון עומד לקצץ בכוח האדם וב'עובדי הקבלן' תחילה, ושהוא יחליט מי מעובדות המטבח תישאר בעבודה ומי תפוטר. עוד רומז תרח שברגע האמת הוא יזכור לטובה את העובדות אשר 'מסתדרות איתו', 'לא עושות לו בעיות', מרצות אותו ונענות לבקשותיו, ו'ידאג להן'. מטרתו של תרח להפחיד את העובדות כך שמתוך חשש לאבד את פרנסתן ובתקווה לזכות באהדתו ובהגנתו- הן תאפשרנה לו לקיים עמן יחסי מין. כאשר הגר רואה שתרח מתייחד, במחסן, עם 'עובדות קבלן' אחרות, ובשובו הוא רוכס את בגדיו בהפגנתיות ומחייך חיוך גדול, היא מבינה שהדרך להבטיח את פרנסתה היא לאפשר לתרח לקיים בה מגעים מיניים כרצונו, אף שהמחשבה על כך מעוררת בה קבס.

דיון משפטי: לכאורה, תרח רק רומז שמי שתאפשר לו לקיים בה מגע מיני- תזכה לטובות הנאה במקום העבודה. רמז כזה הוא ניצול לרעה של מעמדו, ואולי עברת משמעת במקום העבודה אך לא עברה פלילית. ואולם למעשה בנסיבות העיניין, רמזיו של תרח מכילים את האיום שמי שלא תשכב איתו- צפויה לאבד את מקום עבודתה. איום זה מופנה גם להגר. לכן, מיד עם השמעת היום המרומז (המכיל את המילים שאמר תרח והתנהגותו המופגנת עם עובדות המטבח במחסן), תרח ביצע עברה של סחיטה באיומים על פי סעיף 428 לחוק העונשין, שהעונש המרבי עליה הוא 7 שנות מאסר. אם הגר נבהלה מאיומו של תרח, ואפשרה לו לקיים בה מעשים מיניים שהיא לא הייתה מעוניינת בהם, דין העברה הפלילית שתרח ביצע הוא 9 שנות מאסר.

...חשוב לזכור שעצם המגעים המיניים שתרח מקיים עם העובדות הכפופות לו אינם הטרדה מינית אסורה על פי חוק. אם המגעים המיניים התקיימו עקב איומיו של תרח ולא בהסכמתן החופשית של העובדות, הם אינוס על פי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ודינם עד שש עשרה שנות מאסר. התנהגותו של תרח שהיא בגדר הטרדה מינית אסורה היא הדרישה באיומים שהגר והעובדות האחרות יקיימו עמו מעשים מיניים, שאל לא כן- יבולע להן (כלומר- פעולת סחיטה)."

עד כאן מדובר בעיקר על סחיטה באיומים מיניים. יש רמיזה קטנה בקשר להבדל בין אינוס להטרדה מינית. ועכשיו אביא קטע שממש מסביר מה ההבדל בין הורדה מינית לאונס למעשה סדום:

"ג. סוג שני של התנהגות אסורה: 'מעשה מגונה' אסור.

1. הצגת התנהגות אסורה (סוג שני)

החוק הישראלי (חוק העונשין, בסעיף 348) מגדיר ש'מעשה מגונה' הוא כל סוג של נגיעה בגוף הזולת, או נגיעה של האדם בגופו שלו, או כל סוג של התנהגות אחרת (כמו עשיית תנועות גופניות או שימוש בחומרים פורנוגרפיים) שיש בהם כדי לגרות או לספר מינית את המתנהג או אדם אחר כלשהו, או שיש בהם כדי לבזות מינית את מושא ההתנהגות או אדם אחר כלשהו.

כאשר אדם מבצע 'מעשה מגונה' בזולת שלא בהסכמתו החופשית, או כאשר הזולת צעיר מגיל 14, זהו 'מעשה מגונה' אסור (סעיף 348 לחוק העונשין אוסר לעשות 'מעשה מגונה' בזולת אם

א. הסכמת הזולת למעשה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

או הזולת הוא קטין שטרם מלאו לו 14 שנים;

או שהמעשה נעשה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרוי הזולת, או מצב אחר המונע ממנו לתת הסכמה חופשית;

או שהמעשה נעשה תוך ניצול היותו של הזולת חולה נפש או לקוי בשכלו.

דין המעשה בכל אחת מן הנסיבות הללו- עד 7 שנות מאסר;

ב. הזולת צעיר מגיל 16 ולא הביע הסכמה חופשית, או שהסכמתו הושגה במרמה, או שהמשעה נעשה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מחלת נפש;

או שהמעשה נעשה תוך שימוש בנשק, גרימת חבלה גופנית או נפשית, התעללות, או בנוכחות אדם אחר.

דין המעשה בנסיבות אלה- עד עשר שנות מעשר;

ג. הזולת לא הסכים למעשה המגונה.

דין המעשה בנסיבות אלה- עד שלוש שנות מאסר. אם הזולת לא הסכים למעשה המגונה והמבצע השתמש בכוח או באמצעי לחץ אחרים, דין המעשה עד שבע שנות מאסר;

ד. הזולת הוא קטין שמלאו לו 14, והמעשה נעשה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.

דין המעשה בנסיבות אלה- עד ארבע שנות מאסר;

ה. הזולת הוא בן 18 ומעלה, והמעשה נעשה בו בהסכמתו אך תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.

דין המעשה בנסיבות אלה- עד שנתיים מאסר). 'מעשה מגונה' הוא אסור גם כאשר אדם מבצע אותו בלי לגעת בזולת אך בנוכחותו ובלא הסכמתו; זאת אם הדבר נעשה בפומבי, או תוך ניצול יחסי כוח (יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות), או אם הוא נעשה בפני אדם שלא מלאו לו שש עשרה שנים, אף אם הוא הסכים לכך.

חשוב לזכור שהביטוי המשפטי 'מעשה מגונה' מתייחס רק למגעים מיניים שאינם חדירה לגופו של הזולת. 'מעשה מגונה' אינו מתייחס לחדירה וגינאלית (התנהגות שבנסיבות מסויימות מוגדרת משפטית כ'אינוס', על פי סעיף 345 לחוק העונשין), והוא אינו מתייחס לחדירה אנאלית או אוראלית (התנהגויות שבנסיבות מסויימות מוגדרות כ'מעשי סדום', על פי סעיף 347 לחוק העונשין). מכיוון שחדירה מינית לגופו של הזולת אינה נלכדת ברשת 'מעשה מגונה' אסור, היא גם אינה בגדר הטרדה מינית אסורה (דוגמא: אם ראובן מאיים על לאה וסוחט ממנה באיומים מגע מיני, הסחיטה המינית תהיה הטרדה מינית על פי סעיף 3א(1) לחוק, אך מבחינה משפטית, עצם החדירה לגופה של לאה אינה מעשה מגונה או הטרדה מינית אלא אונס). "

הסבר קצת על סעיפים 345 ו-347 לחוק העונשין- מה הם בעצם אומרים:

*סעיף 345 קובע שהחדרה של כל איבר גוף או של כל חפץ לאיבר מינה של אישה היא חדירה שבנסיבות מסויימות מהווה אינוס.

*סעיף 347 קובע שהחדרה של כל איבר גוף או של כל חפץ לפי הטבעת, או החדרת איבר מין זכרי לפיו של אדם אלה חדירות שבנסיבות מסויימות הן "מעשי סדום".

אז בואו נעשה סדר קטן, למי שקצת הלך לאיבוד בכל המלל הזה:

דבר ראשון שמאוד חשוב להבין זה בקשר לאיומיים בעלי אופי מיני: עצם העובדה שהאדם רק הוציא מן הפה שלו את המילים, את האיום- כבר "מזכה" לו 7 שנים בכלא.  אם האדם המאויים אכן מקיים את המגעים המיניים עם המאיים בגלל פחד- מס' השנים בכלא עולה.

עוד חשוב להבין שחדירה מלאה של חלקי גוף (איבר מין/אצבעות) או חפצים- משמעותה אונס. אם האדם רק נגע באיבר המין של המוטרד- זוהי "רק" הטרדה מינית. אם נעשתה חדירה- זו לא הטרדה מינית אלא אונס. אם היו נגיעות+החדרה- אלה שני הדברים וניתן לתבוע את האדם על שניהם.

דבר שני שחשוב להבין הוא שאם אנחנו רוצים לעשות תביעה נזיקית, ז"א, שניזקנו בגלל ההטרדה המינית- אנחנו לא חייבים להוכיח שאכן ניגרם נזק. אך במקרה של אונס/מעשה סדום- חייבים להביא הוכחה לנזקים.

אם לא הבנתם מה בדיוק כולל בתוכו החוק למניעת הטרדה מינית ומהי הטרדה מינית אסורה ומה לא אסורה- אני מפנה אתכם לפוסט הזה שמסביר בדיוק את כל ההטרדות המיניות האסורות בחוק.

ועכשיו, לעוד קטע קטן שקשור לאלכוהול והטרדה מינית.

כפי שיצא לחלקכם לקרוא פה, כמה וכמה מהסיפורים כוללים בחורות שהיו שיכורות והבחור נגע בהן. הרבה מהבנות האלה מאשימות את עצמן ולא את הבחור בגלל שהן היו שיכורות. אז גם בספר יש גם חלק על זה שבעצם אומר חד וחלק שאם מישהו שיכור/חסר הכרה ומישהו מנצל את המצב שלו לנגיעות/חדירות- זו הטרדה מינית/אונס לכל דבר, גם אם הקורבן שתה על דעת עצמו:

"מקרה שמיני: המן ואסתר בילו יחדיו במסיבה, במהלכה שתו שניהם לשכרה. המן עודד את אסתר לשתות והביא לה עוד ועוד משקאות. אסתר שתתה עד שנפלה מעולפת משכרות. המן ניצל את ההזדמנות כדי להפשיט את חולצתה וחזייתה של אסתר ולמשש את שדיה.

דיון משפטי: מעשהו של המן באסתר הוא 'מעשה מגונה' תוך ניצול העובדה שהאדם שנעשה בו המעשה אינו יכול להסכים הסכמה חופשית; התנהגות זו אסורה בסעיף 348(א) לחוק העונשין, ודינה המרבי- שבע שנות מאסר.

כל מעשה שעל פי חוק העונשין הוא 'מעשה מגונה' אסור הוא גם הטרדה מינית על פי סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית".

מכאן, יקרים שלי, ניתן להסיק שגם אם הקורבן שתה על דעת עצמו והביא את עצמו למצב של שכרות- אסור בתכלית האיסור לגעת בו באופן מיני שכן אין באפשרותו להסכים למגע הזה. מפה ניתן להסיק שהקורבן לא אשם בשום אופן וגם בית המשפט/המשטרה לא יכולה לנסות להוציא אותו אשם במצב אליו נקלע.

עד כאן הפוסט על ההבדל בין הטרדה מינית לאונס למעשה סדום. מקווה שזה עזר לכמה וכמה מכם. אם תוכלו להמליץ על הפוסט או פשוט להעביר אותו לכמה שיותר אנשים- אני יותר מאשמח.

שלכם,

באהבה,

rose quartz