הבלוג של יקי

מילים לא יכולות לתאר את תחושותיי.

געגועיי אלייך קשים מנשוא.

אומרים לי לא מעט אנשים שהשיגרה חזקה מהחיים

אבל איך יכולה להיות שיגרת החיים בלעדייך.

זכרונות אין ספור עוברים בראשי

החל מרגעי הילדות בבית ההורים

ועד לרגעייך האחרוניים. הפרידה ממך.

הדברים השתנו מאז עזיבתך אותנו

שולחן המשפחה חסר אותך ואת אדם

הבילויים המשותפים, הטיולים ביחד, הפיקניקים,

הארוחות המאלכותיות שהענקתם לנו את ואדם

המושקעות בהמון אהבה, בריחות נפלאים ובצבעים מרהיבים.

אני מעריץ אותך אחותי היקרה

על אישיותך החזקה והאיתנה ששימשה ומשמשת לי מקור השראה

את היית עמוד התווך של המשפחה

ובאישיותך הדומיננתית ניהלת כמו מנצחת על תזמורת את כל ענייני המשפחה.

תמיד במלוא דאגה לכולם, תמיד בדייקנות

תמיד מתוך אהבה אדירה!

ושוב הזכרונות רצים בראשי

ואני חוזר לימיי ילדותינו ביחד

ואנחנו בבית של ההורים באמבר, חופש גדול ואנחנו בונים אוהל בחדר השינה שלנו,

מהר מהר שמיכות חבלים ומקלות כביסה והנה אוהל. ואת כועסת עליי שאני לא זורק את הזבל

"חכה חכה שאבא יבוא אני אספר לו הכל" את אומרת בזעם.

ואני מסתכל עלייך באדישות וצוחק.

ובטח שאני לא יכול לשכוח את הארוחות שהיית מכינה לי עד שההורים חוזרים מהעבודה

מסודרות כל כך יפה על הצלחת הכל טיפ טופ כמו שתמיד אהבתי.

טלי שלי

הפרידה ממך לא נותנת לי מנוח, היא גדולה עליי.

אינני יכול להשלים עם מותך הטרגי, הלא נתפס, הקשה בצורה בלתי רגילה.

בטוחני כי עכשיו למעלה בגו העדן את כבר לא צריכה לדאוג לכלום,

כי שם אלוהים דואג לך ושומר עלייך.

אז מה אם אומרים לי לא מעט אנשים שהשיגרה חזקה מהחיים

אבל איך יכולה להיות שיגרת החיים בלעדייך טלי

תמיד תשארי בליבי לעולמי עד

האח שלך היחיד והאוהב כל כך

יקי