היי. עדיין מעדכנת בהיסוס רב.

אתמול הלכתי להסתובב קצת בקניון ונכנסתי לאחת החנויות שידועה בעיצובה לגופות מושלמים, זרועות דקיקות, בטנות שטוחות, צמוד צמוד, סקסי ונשי. בקיצור, כל מה שאיני מייצגת.

לפתע ראיתי שמלה מדהימה, מעוטרת אבנים קטנות ויוקרתיות בכתפיותה הדקות, שיוכלו לשבת על עצמות בלבד.

שמלה צמודה שחורה, מיני קטנה, יוקרתית ויפהייפיה, מבד איכותי כזה,  שמלת החלומות שלי.

היא בהחלט לא הייתה במידה שלי והייתה עליה תוית שבהחלט לא תאמה את גודלה האמיתי, שהיה פתית קטן קטן.

חטפתי אותה מידי המוכרת והלכתי למדוד, כמובן שהיא לא עברה את אזור החזה והחלטתי- זהו בגד היעד שלי.
כשאכנס לשמלה הזו ואראה בה טוב, אשקל סופסוף.

הפעם כפי שאולי הזכרתי, אני מנסה גישה מעט שונה. אני לא נשקלת והולכת על פי הבגדים והמראה בלבד.

ההישקלות האובססיבית הזו שלי מפעם, לא באמת חיונית כי עובדה ששוב אני פה, במשקל מזוויע במיוחד.
אז הפעם, את הפירות אקצור מתוצאות בשטח ולא ממספרי המשקל. נכון לעכשיו זה עובד, כי כבר שלושה שבועות בערך אני עם אנה ולא הייתה לא בולמוס ולא נפילה.

תמיד הייתי נשקלת, רואה שלא ירדתי, חושבת מה הטעם? והולכת לבלוס מדיכאון, שהוביל להשמנה שהוביל לדיכאון שהוביל לבולמוס וחוזר חלילה.

אם הייתי רואה שירדתי הייתי מרעיבה למוות עד שהייתי מתמוטטת וההשגחה עליי הייתה כה צמודה מצד אמא שלא היה סיכוי לא לאכול והייתי משמינה וחוזר חלילה.

אז לא נשקלת. עדיף לי ככה. ואני בהחלט רואה תוצאות אז אני מרוצה.

בחזרה לעניינו, חזרתי הביתה נעה בין האושר שמצאתי את בגד הייעוד + תאריך ללבוש אותו (יום העצמאות, שזה עוד חודשיים בערך וכדי להיכנס אליה אני אצטרך להרביץ חתיכת עבודה..) לבין העצבות שאני שמנה ענקית שלא יכולה להיכנס לשמלת החלומות הזו. אך עדיין הייתי מעודדת, ידעתי שאין דבר העומד בפני הרצון שלי הפעם.

ואז אמא ביקשה לראות את השמלה ופגעה בי כמו שמעולם לא עשתה. היא לא אמרה איזה משהו דרסטי בסגנון של אבא'לה האהוב (בטון ציני כמובן, ראי רשימות בצד..) אך בגלל שזה בא דווקא ממנה, הדמות השומרת וטובת הלב שלי, זה כל כך פגע.

"מה קנית?"

"שמלה יפהייפיה, היא גם יושבת מזה יפה (שקר גס, אין לי מושג איך היא יושבת) "

"כמה היא עלתה?"

"100."

"למה כל כך זול? מה היא מבד מזעזע כזה?"

"לא, היא מהעונת קיץ שעברה, היא עלתה 300 במקור"

לא, כי אם זה לא בד טוב, את תחזירי אותה".

"ככה את מכירה אותי עם האהבה שלי לבגדים?"

"את יודעת, יש בגדים שגם פצצות על נראות בהם לא טוב."

"אז ישר החלטת שאני נראית בה לא טוב.."

"לא, פשוט זו שמלה לכוסיות."

אז זרקתי עליה את השמלה ואמרתי לה שבגלל שהיא כל כך כוסית שתלבש אותה היא. והלכתי לחדר לישון בלי להגיד לה לילה טוב.

היא כתבה לי מכתב ארוך שהיא התנצלה בו וכולי. אבל אין בעיה, עוד בנאדם אחד מתוך אלפים להוכיח לו בסוף מה אני שווה.

ולעניין אחר, הסיסמא שמחזיקה אותי בימים אלו היא BBB

BEACH -חוף ים+בנות כלבות הן כאלו שהייתי רוצה להיראות כמוהן או כאלו שהרשו לעצמן להתנשא מעליי בטעות, כי הן נראות טוב ממני

BOYS - כי בלי להתייפיף, הם סיבה מהותית לכל הדיאטות כסאח האלו שלנו.

BKINI - את הבקיני שלי, אני אלבש הקיץ בגאווה!

וכל פעם שאני רק שוקלת להישבר, אני אומרת לעצמי BBB.לשמנים זה בלאק בורגר בר חח, אבל לנו זה הכל. בקיני, בנים, חוף ים, בנות כלבות.

יומן אכילה (חייב שיפור):

יום שבת 18 פברואר 2012:

סה"כ 155

לחמית עם חצי כפית גבנ"ל 5%: 55

קפה מחלב 1%: 50

2 כפיות קוטג': 50

יום ראשון 19 פברואר 2012:

סה"כ 70  

ביס מסופלה: 50 (כמה מיותר..)

קוטג': 20

בהצלחה לנו יפות שלי לעתיד, שנוכיח לכולם את כל מה שרצינו, שנאהב את עצמנו, שנהיה רזות. הכי רזות.

עלמה.

תחליטו לבד מי יפה יותר..