
ישבתי איתכן , ושיחקנו , והכל היה טוב ויפה .
ופתאום אמרת שכואבת לך הבטן .
נתתי לך לשתות מים , והמשכנו לשחק .
אחר כך שוב אמרת לי שכואבת לך הבטן , אבל את קטנה , ואת לא יודעת בדיוק מה את מרגישה ..
ושמת יד על החזה .. קרוב מאוד ללב , והתחלת להשמיע קולות של כאילו כלכך כואב לך , ואני התחלתי להילחץ -
ישר אמרתי לך לבוא לאמא ..
וכל הדרך ( שזה כולה כמה מטרים ) הלכת מכופפת כזאת , עם יד על החזה .
כמעט נפלת על הרצפה , ואני עמדתי מאחורייך והחזקתי אותך .
כלכך נלחצתי , לא הבנתי מה קורה לך .. ואני כנראה לא אבין לעולם .
אחר כך זה נרגע לך ..
בערב נזכרתי בזה -שוב- ופשוט התחלתי לבכות , באתי אלייך אולי איזה חמש פעמים לשאול אם את בסדר ,
ואם כואב לך משהו .
ואת כמו ילדה כלכך בוגרת אמרת " נעם , לא כואב לי כלום , לילה טוב . ( : " , עם החיוך הכי יפה בעולם .
אני אמרתי לך שאני אוהבת אותך הכי הרבה בכל העולם , ושתגידי לי אם יכאב לך שוב .
ואז אמרת לי " בסדר נעם , גם אני אוהבת אותך המון " .
לא האמנתי שמשפט כזה יוצא לילדה בת שלוש מהפה ..
נוגי שלי , תיהיי בריאה תמיד אהובתי , ובבקשה אל תלחיצי אותי עוד פעם ככה .
אני אוהבת אותך המון , הכי , - כי את נוגי שלי , אחותי המהממת .
ועדיין יושבת ובוכה , ולחוצה ,, את תיהיי בסדר נכון ?
זה היה סתם משהו קטן וחד פעמי , שלא יקרה שוב אף פעם .
אני מקווה .
אני סתם נלחצת יותר מידי ..
הכל יהייה בסדר - בעזרת השם .
זה נגמר ועבר . שלא יחזור יותר - אמן .
הייתי רק חייבת לפרוק את זה איפושהוא .




חח נוגי היפיופה מימין , אורי המדהימה משמאל .
הן האור של החיים שלי , בלעדיהן - באמת שלא יודעת מה הייתי עכשיו .