החיים שלי ( :

שימחתם אותי עם התגובות בפוסט הקודם ( :

אז אני אמשיך ...

בקיצור ,אני הפעם רוצה לחזור לעבר , לכיתה ג' .

החיים יפים .

אני וחברותיי : אווה ונגה . P ;

משחקות בסבבה , הכל טוב ויפה .

פיתאום לראש של אווה ניכנס 'וירוס' ... והיא מחליטה לינקום .

סטופ סטופ סטופ ..

אתם בטח שואלים - על מה לינקום , נכון ?

בחברות שלי ושל נגה . אווה תמיד הייתה משגעת לי ת'שכל - אז היתחברתי לנגה יותר .

אבל לא גילינו לאווה . לא תיעבנו אותה . לא סימנו רגש יתר . אבל היא עדיין הבחינה בכך ..

ונגה , - נגה היא ניסחפת . אין לה דעה בראשה .

הולכת לפי דעותייהם של אחרים . לכן - אווה באה אלייה והתחילה לספר סיפורים ...

מי יודע מה . אין לי מוווווושג !נגה שנאה אותי .

שינאת-סתם .בפשטות . " אני לא חברה של אווה . " הכחישה .

אבל בטון שלה -כן כן - הטון שלה .. הוא היה מזוייף .

'תמימה שכמותך ! כמה זמן עוד תוכלי ליהיות תמימה כ"כ ? אדישה ... מי את ? בובה  ?! ' 

סיננתי בראשי . אלוהים , הילדה שפויה ?

הקיצור ,

יום אחד אווה באה לבייתי. דופקת בדלת - "טוק טוק טוק " נישמע הדפיקה. אני באמצע שיחה בטלפון עם סבתא .

אני פותחת את הדלת ,ומופתעת ליראות את 'האורחת' שלי .

אומרת לסבתא :"סבתא , אני כבר מיתקשרת , חכי לי ." ניתקתי .

"כן , מה אווה ? " אמרתי .

"באתי להגיד לך שאני שונאת אותך " השיבה .

מה לעזאזל ? ! את בסדר ? ! את באה לבייתי , מפריעה לי , בישביל להגיד משהו שמובן לי מאליו .. ?

סתומה !

 "מה את רוצה ממני ? " שאלתי . ניסיתי להרגיע את הרוחות הזועמות בתוכי .

היא ענתה :"דקה" .

הלכה לצד של הבית , רחוק מזווית ראייתי , ודיברה .

למי היא דיברה ?

מי שם ?

עם מי היא מיתייעצת ?

היא פסיכית ? ! היא בסדר  ?!

היא חזרה עם תשובה :"באתי להגיד שאני שונאת אותך ! " השיבה .

חוצפנית שכזו !

שוטה !

"ו ... ? "אמרתי .אני חושבת בתמימות . אולי בכעס . לא שמתי לב לכך .

היא שוב הלכה לאותה פינה להיתייעץ .

היתעצבנתי . 

בצעדיי ענק היתקדמתי לעבר מקומה . שם ראיתי את ...

נוגה  !?  ?! ?!? !?! 

"נגה , מה את עוושה פה לעזאזל  ? ! "

נגה שתקה . היא הביטה בי , אח"כ באווה , שוב בי , ואז על האדמה .

אווה היתפרצה : "פשוט באנו להגיד שאנחנו לא חברות שלך , ביי " , וחטפה את ידה של נגה וסחבה אותה ביחד איתה במעלה השביל והלאה .

O M F G .

אווי אלוהים !

מזה היה  ?!

ניכנסתי הבייתה ושתיתי .

היתקשרתי לסבתא שלי , ודיברתי איתה .

בלה בלה בלה ... שוב דפיקה בדלת . מי זה עכשיו ?

ניתקתי ת'שיחה ופתחתי ת'דלת . שם עמדה אווה ומאחורייה - נגה .

"מה עכשיו ? " שאלתי בחוסר סבלנות .

"אנחנו צמאות ,אפשר שתיי כוסות פלסטיק עם מיים ?" שאלה בתמימות .

רתחתי מיכעס . רציתי ליצעוק : ' פוסטמה אחת ! מה את רווצה מהחיים שלי ? ! עופי לי מהדרך ,את ונגה הדפווקה שלך !'

היתאפקתי . עניתי  לה : "למה שאני אתן לך ? "

היא ענתה בפשטות : "מה ? ! הלכנו רחוק מהביית של נגה עד לפה ... אנחנו צמאות , לא תביאי לנו קצת מיים ? "

רציתי לתת לה כאפה . OOO :

אבל למה , למה ה' עשה אותי  כה רחמנית וטובת לב ?

בלי שרציתי , ניגשתי למיטבח ונתתי להן מיים . "שתו " . הם שתו והלכו .

בלי לומר תודה . ככה , סתם . לעזוב את שדה הקרב ולהשאיר פצועים מאחור ולא להיצטער על כך .

וכך הסיפור מיתגלגל לידיה של אודל ..

הייתי מיואשת . למחרת בבית הספר סיפרתי לאודל .

ווי , כמה הערצתי אותה על כך ! ברגע שהיא שמעה היא הפיצה את השמועה וכל חברותיה הוזעקו .

נגה ואווה קיבלו בושות ! קיללו אותן , עשו להן רע , והייתי אסירת תודה לאודל ..

לנצח ?

לא .

אהבתי אותה , אבל עכשיו , היא מרכז ההטרדות .

היום אווה חברתי , ונגה - ידידתי .

סיפור היסטרי . ילדותי . משנה דרכיי חיים .

הפכתי למקובלת . אך ליהיות מקובלת זה לא אושרי .

מהו אושרי ?

יש לי ביכלל אושר ?

מה ייתן לי ליהיות מאושרת ?

ה' יודע .

החיים ממשיכים . לא להיסתובב לאחור ... הגלגל לא יחזווווור ! 

זהוווווו ( :

אוהבת עדן ! [שם בדוי]

פייקסלים ( : 

כי מצ'עמם לי XD

היי .

קוראים לי עדן [שם בדוי] .

אספר קצת על עצמי ..

מושגעת , ספורטאית , חברותית , מיתעצבנת מהר ,לוקחת כל דבר ברצינות , 

חכמה , מצחיקה ,אוהבת מוסיקה ואנימה ,חופרת , ... 

[ אם תישמעו את ההמשך תירדמו על המיקלדת ] .

בקיצור - אין לי חיים קלים במיוחד [למי כן ? ! ] .

אני אספר על הבעיות הכלליות שלי ... :

* אודל . ילדה גבוהה , תמירה , יפה ,מקובלת , חכמה . מטרד גבוה . 

משעמם לה בחיים - כל דבר שהיא רוצה היא משיגה . 

אז היא רוצה , איך שלא אומרים את זה , צומי .

היא רוצה ריבים ומכות , כדי להישתעשע . 

בקיצור , אנחנו דיי חברות , אבל ליפעמים , היא מבחינה בנקודת רגישות שלי , ואז פשוט פוגעת בה . 

מבהילה אותי . גורמת לי ליבכות .

אני מין ילדה "ריגשי" . 

אני בוכה מכל דבר . בקיצור , אני בוכה כל פעם , והיא מישתעשעת ..

היא ילדה ממיסה . כל בן , כל בת , שמיסתכלים עלייה ישר מיתהפנטים מיופיה .

 כך היא מושכת אחרייה . 

אחריי שמכירים אותה כולם שונאים אותה .. כולם . 

אבל כולם מכחישים .אף אחד לא רוצה לקום ולהגיד לה את זה בפרצוף .

החברות שלי ואני תמיד מדברות עליה מאחוריי הגב .

 " מטומטמת , שתלטנית , מעצבנת , סנובית , חשה . " וכו' .

למשל , דבר האחרון שהיא עשתה לי :

אימי הכינה לי ברכה ליכבוד השנה החדשה במסגרת יום הורים ונתנה אותה למורה . 

המורה חילקה לכולם את הברכות . 

ואז , ראיתי את הברכה , והיתמלאתי אווושר ! ( : 

אודל חשה בהיתרגשותי , וראתה בזה היזדמנות לחדור אל ריגשותיי .

 אז , כשלא שמתי לב , היא לקחה את הברכה , והיסתכלה עלייה .

 אמרתי לה : "אוודל , תחזירי לי " , והיא ענתה : "רגע , לא סיימתי ליקרוא .. " .

חיכיתי דקה , ואז ברוב חוצפתה היא אמרה :"אייזה סתומה אימא שלך , מזו הברכה הזו ? "

 היתעצבנתי ועניתי לה :" תיסתמי , מי שמדברת על אימא סתומה ! " 

ואז , אחריי כמה עימותים , חטפתי מידיה את הברכה והיתיישבתי במקומי .

 ואז היא התחילה להגיד : "עדן בוווכה , עדן בוכה , חיחיחי , נו נו , תיבכי , אמא'ש'ך סתווומה ! " .

ניפגעתי . ניפגעתי קשות . התחלתי ליבכות . 

'מכוערת שכמותה ! שוויצה ! ' אמרתי לעצמי . וככה זה כל פעם מחדש . 

מגיעה הבייתה , בוכיה , ואבא בבית , שואל לשלומי . 

אני מספרת את הסיפור ,והוא אוומר : "יש לך שתיי אפשריות . או להחזיר מילחמה , או ליספוג את הכאב . " 

בחרתי המלחמה . והוא אומר :"אז זהו , תילחמי ." 

אני בווכה , ותוך כדיי אומרת :"אייך להילחם ? איך להילחם עם המירשעת הזו ? 

ברגע שאני אלחם היא תפיץ שמועות שגויות ! כוסעמק... "

וככה זה שוב .

 הוא מסביר , ואני עונה את אותו  הדבר , וחוזר חלילה .

 ושוב , ועוד פעם , עד שאני נירגעת והולכת לאימון .

סיימנו עם אודל .

אני רוצה להצהיר כי כל הבעיות סובבות סביבה .

 יש ריבים במישפחה ובין חברות , אבל בת'כלס היא מרכז העיניינים .

טווווב ..

יש עוד הרבה סיפורים .

איך הגעתי לחברות איתה ,ריבים ששינו לי ת'חיים , ועוד .

אבל אין לי כוח : |

להיתראות בפעם הבאה , עדן ( :