שוב. אני מזניחה את המתעד שלי. אני מרגישה רע על זה, אבל מצד שני: אם לא הייתי משקיעה בלימודים, לא היה טעם לתעד את עצמי. מזל שמצאתי כמה דקות על המחשב שלא קשורות בסטניסלבסקי או במחקר על ניוטון.
סקס: בשבוע האחרון השגתי שני סטוצים. ביום שני אזרתי אומץ ונישקתי ידיד שלי, שבא אלי לעשות שיעורים בפיזיקה. השיעורים לא נעשו, אבל הוא בהחלט יצא משם עם ידיים עייפות. יום אחרי זה, דיברתי איתו ואמרתי לו שנסחפנו, ו "בוא נשתדל להתנהג כאילו לא קרה כלום". בסך הכל, אז הוא עושה ביד טוב, אז מה? אין לי זמן, או חשק, ליזיז קבוע. במיוחד לאור הסטוץ השני שלי.
ביום חמישי נפגשתי עם אקסית בקניון. סתם כי לא דיברנו הרבה זמן, וממש התגעגעתי אליה כבנאדם. ישבנו על כוס קפה, דיברנו על הא ועל דא, היא סיפרה לי על החבר שלה שבדיוק נפרד ממנה, אני אמרתי לה שיהיה בסדר וכעיקרון הכל היה רגיל. לפני ששמתי לב בכלל, מצאתי את עצמי בתא שירותים איתה, בפי השד התפוח שלה ועל המשולש שלי מטיילות אצבעותיה. זה היה מהיר ומאוד לא צפוי, אבל מספק. שנינו הסכמנו על העובדה שחבל שהיא גרה בתל אביב, ושאנחנו צריכות להיפגש יותר.
ספרים: בין המחזות שהמורה המשוגע שלי לתיאטרון מכריח אותנו לקרוא, מצאתי זמן לקרוא את 'חוות החיות' של ג'ורג' אורוול. מעבר לזה שהספר הוא חזרה ממש טובה למבחנים בהיסטוריה, הוא מעניין מאוד, כתוב היטב, ומעביר מסר מאוד ברור: צריך להיזהר בכוח שנותנים למישהו. צריך להעמיד אותו כל הזמן לביקורת. וצריך לדעת להחליף מנהיג מדי פעם. מסתבר שהמצרים מאוד התחברו ל 'חוות החיות'.
רוקנ'רול: התחלתי ללמוד לנגן על גיטרה בס. בזמנו ניסיתי ללמוד פסנתר, אבל חוץ מיונתן הקטן לא הצלחתי במיוחד. על בס אני מצליחה לא רע ואפילו למדתי שיר שלם: Seven Nations Army של הווייט סטרייפס. נכון, הוא מאוד קל, אבל קצבי ומגניב. אולי יום יבוא ואני אגיע לרמה של מרקו. כרגע, המורה שלי מתעקשת שאני אתאמן על סבן ניישינז, וזה מה שאני עושה. לא מאכזבים מורה לבס, אפילו אם היא לא כוסית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
