אני כבר חודש כאן,
אין מילים לגעגועי אלייך, אהוב יקר. אני כה משתוקק להרגיש שוב את מגעך החם על עורי
הלח, את שפתייך הרכות כקטיפה על שפתי...
הו אהוב יקר...אני מרגיש כל כך נורא.
ככה אני מחליט לפתוח את הבלוג שלי, ואני אציג את עצמי.
קוראים לי דניאל(אבל כולם קוראים לי דני), אני בן 18, ולפני חודש בדיוק עברתי לארה''ב.
אתם בטח שואלים מה עם הצבא? אז ככה אני משתמט, לא שרציתי את זה, הייתי חייב לעבור,
הורי קיבלו גרין קארד כי משפחתה של אמי בארה''ב חתמה על מסמכים בבקשה שנעבור לארה''ב,
לא היינו בטוחים שיקבלו את הבקשה, אבל הנה, אני פה, בחדרי הקטן, כותב לי בלפטופ, בדירת 10 קומות
בברוקלין, ומחכה לך אהובי, מתי שתחזור כבר מהצבא ותחבק אותי.