לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I hate my life but they are good


כן כן ישלי חיים יפים יחסית אבל בתכלס יש בהם גם הרבה חרא שאני מתעלמת ממנו

Avatarכינוי:  ya it's me

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

אומרים שלבכות זה משחרר,רק חבל שזה לא מעביר את הכאב


אז זהו הוא התגייס,

אני בוכה בגלל זה הרבה,

לפחות בבית ספר עודדו אותו,

והוא גם התקשר אז זה בכלל עודד אותי עד שהוא רצה קצת לישון אז ניתקנו וחזרתי קצת לבכות.

אומרים שלבכות זה משחרר,

רק חבל שזה לא מעביר את הכאב :\

ואם הכמות שבכיתי היום ....

לא נורא שישי הוא חוזר,

אבל המחשבה שזה הולך להיות ככה כל הזמן במשך שלוש שנים הורגת אותי.

אוף נו,

אני מקווה שהכל יהיה בסדר :\

נחשוב טוב,

יהיה טוב ?

 

עריכה:

זהו עכשיו זה כבר היום שאחרי,

הבכי של אתמול כבר דיי עבר,

אתמול דיברנו יחסית הרבה, וגם בבוקר קצת דיברנו,

הדמעות נקווה שכבר יעברו,

יום שישי הוא כאן, עוד יומיים,

כי הוא רק בטיול שנתי D:

יום שישי נצא לדייט והכל יהיה בסדר,

ואחרי זה,

אחרי זה כנראה שנצטרך שוב להתמודד עם הקרע הקטן שבלב,

שכנראה שבוע ואף יותר הוא יעלם.

אבל ככה זה בחיים.

לפחות הדמעות כבר עברו,

רוב החלק הקשה מאוחריי,

ועוד יומיים הוא כאן שוב איתי 3>

 

נכתב על ידי ya it's me , 29/11/2011 17:54   בקטגוריות התפרקות, ייאוש, קשיים נפשיים, פסימי, צבא  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אממ ..

אז הוא יודע עכשיו על הכל ^^"

אבל הוא איכשהו מקבל אתזה,

כל עוד זה לא יקרה שאני איתו, זה לא כ"כ נורא לו.

לפחות זה ירד ל מהראש.

 

השאר דיי רגיל,

עומס מהלימודים,

המחויבות אישית ביום הכי ארוך שלי והיא עד שש,

חברשלי מתגייס עוד 9 ימים,

אני אוהבת את העובדה שאני יכולה למות,

ואממ ..

לחברה מאוד טובה שלי עשינו מסיבת הפתעה בשישי,

שישי הזה מסיבת גיוס לחבר,

אני חייבת ללכת לעיר,

אני רוצה לישון ולישון טוב כמו ביום שבת,

יום שבת היה יום ממש טוב הלכתי עם חברשלי לארוחת בוקר ואז הוא בא אליי ונרדמנו קצת,

אני פאקיניג יכולה למות,

אני רוצה כבר את יום שבת ושהוא אפעם לא ייפסק,

באלי שלא יהיה עומס בלימודים,

וכבר אין פואנטה לפוסט

יאללה בי XD


~משהו מקורי ומגניב~

נכתב על ידי ya it's me , 20/11/2011 21:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא רוצה לא רוצה לא רוצה !


נמאס לי !

נמאס לי שבגלל כל הלחץ הזה אני נהיית עצבנית כ"כ והכל יוצא עלייך !

נמאס לי מזה,

לא רוצה אתזה !

לא רוצה לפגוע בך,

לא רוצה לגרום לך לבכות.

ושזה עוד רק בגלל שאני קצת מבולבלת,

ועוד לגבי כ"כ הרבה דברים.

כןכן מ' חזר אצלי למשוואה ואני אפילו לא יודעת למה,

אני מתחילה לראות את הבנזונה יותר ויותר מסיבה לא ידועה, אפילו שהגברתי עליו,

אני צריכה אותך יותר,

וההבטחות שאתה לא מצליח לקים מטריפות אותי,

למרות שרובן באשמתי,

כי יכלתי לחכות פאקיניג 10 דקות,

יכולתי להגיד לך יותר במופרש מתי לצאת או לחכות לך רגע או לשנות לכלבה שלי קצת את המסלול.

כל הדברים האלה,

באשמתי רבנו כ"כ הרבה בחודש שאנחנו צריכים להיות ביחד יותר מכל.

עוד שבועיים ואתה מתגייס,

ואני רק גורמת לנו לריב,

ובנוסף לזה אני גורמת לך להרגיש שזה באשמתך, ואני שונאת את זה.

אני שונאת את זה שאני גורמת לך להרגיש אשם בגלל נמצבי רוח המוזרים שלי.

אני לא רוצה להרוס אתזה כמו בפעם הקודמת,

אתה יותר מידי חשוב לי.

 

אני אוהבת אותך,

אני יותר מזה,

אני מאוהבת בך.

והתחושה הזאת גדולה מכל אהבה שאי פעם חוויתי, או מכל משיכה כלפיי אדם.

 

אני לא מסכימה לאבד אותך !

 


נכתב על ידי ya it's me , 15/11/2011 21:51   בקטגוריות בעיות נפשיות, התפרקות, ייאוש, קשיים נפשיים, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,894
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לya it's me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ya it's me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)