למה העולם לא יכול להעצר לרגע ?
נמאס לי מהעייפות הזאת, בקרוב אני אעשה בדיקות דם, נקווה שייצא תקין.
נמאס לי שהכל צריך להעשות מהרמהר
נמאס לי שאני מרגישה שאני אוכלת רק בשביל אחרים, שלא ידאגו סתם.
כי הרי מאנה כבר נפטרתי ממזמן לא ?
אז אני מוצאת את עצמי חסרת תיאבון אבל אוכלת, כדי להראות שהכל בסדר.
נמאס לי,
אני רוצה שהעולם יעצור, יקח נשימה עמוקה וימשיך ...
עוד ארבעה ימים ואני רואה אותו סוףסוף,
היום כנראה אני יוצאת,
דווקא אני אמורה להיות מאושרת,
אבל כנראה שמבפנים אני רק מתפוררת.
אני צריכה שהם יהיו מאושרים,
בייחוד ארבעה מהם.
זה אולי יחזיר אותי לאושר קל.
אתמול הלכתי לסיבוב עם חברה,
היא אמרה שלמרות שהקשר שלי עם חבר שלי מגעיל אותה [סיפור ארוך ..]
היא שמחה מזה שאנחנו יחד,
כי היא לא ראתה אותו הרבה זמן מאושר כ"כ,
ואותי היא רואה אותי מאושרת כמעט כל הזמן.
חייכת חיוך קטן שכזה שהעלתי גיחוך קל,
לא משהו מסגיר.
כנראה שגם על החברה הכי טובה שלי הצלחתי לעבוד, אני נראת לה מאושרת.
ויש פעמיים שאני אפילו מאמינה בזה,
כי אני באמת כזאת, לפחות ברוב הזמן,
או שסתם מרוב שאני שמה פרצוף אופטימי על הפנים, זה כבר מרגיש ונראה אמיתי כ"כ.
אוף נו תחזור כבר,
באלי נרגילה >: