דנבו:

כשאני יושבת לבדי בביתי אני חושבת עליך

ומאמינה שאתה שם חושב עלי

אותך אני אוהבת ואתה אותי אוהב

זה מה שאני יודעת

אז למה כשאני אתך אתה שקט?

וליד חברים שלך רועש?

אך אני עוד בתקווה

זה יהיה שונה

דון פטש:

אז מה בקשר ליחס?

דנבו:

כשאני שוכבת במיטתי מרוב מחשבות לא נרדמת

וחושבת האם אתה גם?

אותך אני אוהבת חלק מחיי

מקווה שאתה מרגיש את זה

מתי תבחין בי וברגשותי?

למה אתה ממשיך להכאיב?

ובסוף אני זאת שלא בסדר

מה עם שינוי?

דון פטש:

והיא שם מחכה לשינוי!

דנבו: ואתה אומר שאתה אוהב

דון פטש: זאת האמת?

דנבו: ואתה אומר שאכפת לך

דון פטש: זה לא נראה לי

דנבו: ומבטיח להשתנות

דון פטש: שקר מתוק...

דנבו:

ועכשיו אני מבולבלת לאן אתה נעלם?

שוב חזרה אל האדמה שם הייתי

ואתה ממשיך הלאה ללא בעיה

בבקשה תחזור אלי?