בוקר אחד דיב מתעורר ומתארגן ללימודים, בחוץ לפתע מותקף על ידי חבורת ליצנים,

אך לא נראים ממש חברותיים או אנושיים. הוא רץ אל ביתו להזהיר את אחותו.

-דיב: זה סופי החוצנים הגיעו לכאן, רק שהפעם הם במסווה של ליצנים!

-גאז: מרתק. אני עסוקה אם לא אכפת לך!

-דיב: כשחוצנים יתקפו אותך ויקשקשו על פניך אל תגידי שלא הזהרתי אותך.

אביהם "פרופסור ממברנה" מצטרף אל השיחה.

-פרופסור ממברנה:

אממ... יש אפשרות שהקרקס הגיע העירה? אני שוקל אולי ללכת. מה דעתכם ילדים?

דיב נלחץ הרי הוא לא רוצה ללכת לקרקס. האם באמת מדובר בקרקס?

-דיב: קרקס? מפתאום! אתם לא מבינים שזאת יכולה להיות סכנה?!

-גאז: בשמחה אלך לקרקס. אוקי אבא אני מתארגנת, דיב אל תהרוס את הכיף!

-דיב נאנח: אף פעם לא מקשיבים לי...

ובינתיים בתוך האוהל חייזר לא ידידותי אחד עם מזימה גאונית להשמדת העולם!

-זים: תראה את בני האנוש נופלים לידי זים! חה חה חה!

-גיר: קרקס! קרקס! קרקס!