->לפרק הקודם<-

דיב מוצא את עצמו בקרקס בניגוד לרצונו, שם הכל נראה חשוד ומוזר, אבל עדיין זה קרקס. הוא קולט את אחד הליצנים שתקף אותו בתחילת היום. הוא מתחיל להיות מעט לחוץ.

-דיב: הליצן הזה שם.

-גאז: מה איתו?

-דיב: מהליצנים שתקפו אותי. זה בטוח זים!

גאז נאנחת ומותירה את דיב לבד.

-דיב: עוד אני אראה לה שזה לא קרקס ולא...

-"סלח לי אבל אתה מפריע להנאת הציבור"

דיב מפנה את מבטו לעבר הקול שמאוחריו ורואה ליצן שנראה רגיל, ונעשה מבולבל.

-דיב: מה אתה עובד כאן?

-"אפשר להגיד. קוראים לי פריסבו, אני הליצן המזמר."

דיב מרים גבה.

-דיב: פריסבו אה? אני לא כ"כ סומך על זה.

-פריסבו: "מה השם שלך ילד?"

-דיב: ובכן, אם דחוף לך. אני דיב.

-פריסבו: "אתה נהנה בקרקס דיב?"

-דיב: לא! תניח לי לנפשי!

פריסבו הולך באכזבה על פניו, הוא נתקל בגאז.

-גאז: אני מאד נהנית מהקרקס.

-פריסבו: "מהממתקים מהצמר גפן, או..."

-גאז: פופקורן זה אהוב עלי!

-פריסבו:"איך שזה מפצפץ וגם כיף להגיד את זה..."

בינתיים דיב ממשיך לנסות לחקור את המקום, אך לא מוצא שום דבר, בינתיים יש מי שבמעקב אחריו.

-זים: תראה את בן האנוש הזה. בחיים לא תגלה את מזימתו של זים!

-גיר: בא לי פופקורן.

-זים: אני אוהב שזה מפצפץ. ובכן... למה לא?

אז מה זים בכלל זומם? והאם פריסבו עובד איתו? ולמה כולם מדברים על פופקורן היום?!

הצטרפו אלינו בפרק הבא!