אז שוב..לא היה לי כל כך מה לכתוב אזזז הנושא החם.
1) מילקי- הטעם של הדבר המתוק הראשון שטעמתי, ההתחלה של כל ההתמכרות לטעם וריחו של השוקולד.
2)הסצינה בסרט הטיטאניק- שהוא אחז בה קרוב לגופו, לא יודעת מה יש במראה הזה אבל נראה כי גם אני רוצה שיהיה מישהו\מישהי\משהו לצידי.
3) אמונה- בן אדם שפגשתי, והתביישתי קצת ממנו, ולא היה לי מושג איך להתחיל איתו, והתחרפנתי והתחלתי לדבר על כך החיים שלי(וגם על הדברים הרעים בהם והשקפות חיי*-*), ובשלב מסויים הוא החזיק אותי צמוד אליו ואמר שהכל יהיה בסדר, המראה של זה באותו רגע היה תמים, הרגשתי שהוא כמעט בכה בשמי.
4) הריח המתוק של האמת- ישבתי עם חברה על שפת הים הריח היה מלוח מתקתק בגלל כל המסעדות אשר היו על שפת הים, והסברתי לה מה באמת קורה(היו לי פעם הרבה מסכות).
5) המראה- היום שבו החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים, מתחילה להתחשב באנשים מלבדי, לאהוב, לסבול, להרגיש, ולכבוד כך גם שיניתי את המראה ועשיתי פוני.
6) בכי- לדעת שיש לי חברה אמיתית שרכשתי בזמן כה קצר, אך גם כה ארוך, התקופה נראת כמו נצח, היא עמדה לצידי, היא הבן אדם היחידי שכבר לא היה אכפת לי שיראה מה הרגשות שלי, שלא פחדתי שיפגע בי, בכיתי ליידה חבוקה בזרועותיה, את המראה שלה ושלי באותו רגע אני לא אשכח.
7) הטעם של בדידות- לדעת שאין הרבה אנשים כמוך, לדעת שכמעט כל אלה שאתה אוהב, נמצאים במרחק נגיעה, אבל לא בכל זאת הם רחוקים מהעין אבל קרובים מאוד ללב, בפעם הראשונה שצחקנו כבר ידעתי שנסתדר,שנאהב זה את זה.
השאר מסביב (בבית ספר?) מלבד אנה, אין לי אף אחד.
8) מסכה- כמו שאמרתי היו לי הרבה, אני שחקנית טובה, תמיד יכולתי לזהות את המראה הזה הניצוץ בעיניים, הדמעה שכמעט זולגת, החיוך המזוייף.
9) שתיקה- השתיקה, שאומרת כל כך הרבה, בשתיקה יש יותר מילים מאשר בדיבור, אני זוכרת חלום מסויים, לרגע פשוט שתקנו, הוא ראה בעיניים שלי שאני פוחדת,הרגשתי שהלב שלי פוחד שהוא יעזוב, הוא החזיק אותי חזק, ולא נתן לעזוב עד אשר נרגעתי, פעם אהבתי את אותו בן אדם, עכשיו? - אין לי מושג שניינו נפגענו בסופו של דבר, עדיין לא התגברתי, אבל נמצא מישהו יום אחד...
10) קנאה- לראות את האנשים שסביבי, אומרים כל כך הרבה שטויות, לפעמים אני מקנאה בהם, שמחת חיים, המראה הזה, נדיר אצלי, אם בכלל, באותו רגע שאני עם אנשים, אני עדיין מתכחשת באותו רגע לבעיות, אני רוצה להיות שמחה לגמרי מבלי שיהיה חלק אחד שאני יכחיש שיהיה קצת מודאג, אחרי שריסנתי את הרגשות האלה, הם פשוט נותנים לי סטירה בפרצוף.
אין לי כוח לכתוב עוד כל מיני.
בכל מקרה תודה מיכאל, אתה בן אדם מיוחד ואתה לא יודע עד כמה.
בהצלחה לכולכם בהכל ותודה שקראתם את החפירה הזאת^^"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
