הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך גרוע, כל כך רע ולבד.

חשבתי שהכול בסדר, כשבעצם המצב רק הלך ונעשה חמור יותר.

הכדורים כבר לא משפיעים, ואני לא מרגישה כלום.

רק חור ענק ששואב ממני הכול, כוח, שמחה, רצון.

למרות שיש אנשים מסביבי, אני מרגישה כל כך לבד.

אני מרגישה שאני נטל, שלא רוצים אותי.

אז תנו לי לבכות, להרגיש רע, תנו לי לשקוע לתוכי.

זה יעבור מתישהו, סביר להניח.

נקווה לפחות.

בינתיים אני אלך לשתות עד שאאבד הכרה.