אני רוצה לחיות ולא להתחרט, לא לחשוב כל הזמן מה היה קורה אם, אם כן הייתי אומרת כן, אם לא הייתי בורחת.

אני מרגישה שאני לא ממצא את עצמי, בכלל לא, שאני סתם מתבזבזת, סתם מעבירה זמן עד שאולי יום אחד תגיע הגאולה, התשובה הזו שאני מחפשת.

אני יודעת שזה לא יבוא ככה ואני יודעת שזה מיותר לחלוטין אבל כל זה לא משנה את העובדה שאני ריקה מבפנים.

משהו חסר, הרבה דברים חסרים בתוכי.

אולי תקווה, אולי תחושת שליחות או ביטחון במה שאני עושה ואולי זה בכלל סתם משהו שיטחי כמו כסף או רכוש.

יש בי רצון להתחיל מחדש, לחלוטין.

להפוך לאדם אחר במקום אחר וזמן אחר ולנסות שוב, אולי ככה התחושה הזו תיעלם.

אולי היא רק תתחזק, או שאולי פשוט תישאר כמו שהיא עכשיו.

מי יודע, אולי אני סתם מתעסקת יותר מידי בדברים כל כך לא חשובים שאני מפספסת משהו גדול יותר.

סביר להניח.

כנראה.

אולי.