יש לי ציצי
והוא נפלא ועגול
והוא מסתכל לשמיים,
ויש לו חזון.
יש לי ציצי,
והוא הולך בגאון,
הוא היחיד מגופי
שנותן ביטחון
אבל בסוף כל יום,
ואין לי צורך לשאול,
ששנינו יודעים
שלי יש ציצי, אבל לך יש הכל.
את השיר הזה כתבתי עכשיו,
ואת הציור ציירתי לפני חודשיים בערך, והוא מסמל בשבילי את תחילת היובש האומנותי שלי. חודשיים לא נגעתי במכחול ואני מרגישה חסרת תועלת.
קראתי לו בתולין בגלל שיש שם שתי דמויות- אני בגיל 4-5 ואני בגיל 17+. השיער השתנה ברוך השם כבר אין לי בלונדיני ואני אדמונית כמו דויד מהמופע של "דויד וגליית".
דווקא בתמונה מיל 4-5 אני נראית כמו זונה קטנה וטיזרית ואני חמודה נורא, אבל בגיל 17+ אני בעצמי לא יכולה לראות את הגוף שלי במראה.
הדמות המכוערת למטה מסמלת את חירבון הכישרון והיא צויירה לאחר כמה ימים ושם בכלל לא הצלחתי לצייר כלום. ממש אבן דרך
