לפני חצי שנה ב-26 לאוקטובר פתחתי את הבלוג הזה וכל המטרה שלו הייתה לפרסם את הציורים שלי שאת רובם עשיתי במחלקה בגהה, היה לי נורא קל לצייר אז והייתי בטוחה שאני אפגיז פה כמויות של ציורים ואומנות אבל באיזשהו שלה הבלוג התדרדר לכתיבה ואפילו בתיאור שלו אין יותר בלוג יצירה ואומנות פלסטית, עכשיו זה סתם כזה בלוגבהתחלה פנו אליי מלא בחורים בעיקר אולי כי הם התרגשו לראות בת שכותבת שיר על כוס ומציירת זין
נפגשתי בסה"כ עם שמונה אנשים מתוך אלה שפנו אליי
קשה לי לשמור על קשר לאורך זמן אז עם רובם אני כבר לא מדברת, סתם כזה כי קשה לי לשמור על קשר ואני מתביישת לפנות למישהו אחרי הרבה זמן שלא דיברתי איתו וחבל כי אולי זה חלק מהדרך של להשיג חברים, ללמוד לא לאבד את הפוטנציאלים בדרך...
ויש את אלה שלא נפגשתי איתם והם באמת חמודים ומקסימים אבל איכשהו גם את זה הצלחתי לפספס
אין לי הרבה קוראים אבל אני יודעת שאני מקבלת פה הערכה ממי שכן נכנס, וכל פוסט שאין בו ציור (שזה המצב בזמן האחרון) אני מרגישה ממש אשם ואני מתביישת לפרסם כדי שזה לא יתפוס נפח באימיל של המנויים
ויש גם קוראים סמויים שהם הכי מגניבים כי הם נכנסים ולא באמת יודעים אם הם קוראים או לא והם בגדר תעלומה....
בבלוג היו לי כמה אופציות לקשר זוגי.
הפעם הראשונה שהיה משהו בכיוון של הייתה לדעתי בנובמבר ונפגשתי עם הבחור איזה שלושה שבועות וזהו, אבל זה היה מאוד מוזר כי איכשהו הייתי ישנה אצלו הרבה והפוך אבל בעצם זה היה בכלום זמן. זה נקטע בצורה די מגעילה ובלי כבוד דרך הטלפון אז אין לי זכרונות טובים מאותו קשר.
קצת אחרי זה הכרתי אותו והתחלנו לדבר וקבענו להיפגש. הוא באותו זמן כבר נפגש עם מישהי אחרת שהכיר בבלוג שלו שהיא הייתה יותר מיועדת להצלחה ממני בגלל הגיל וחשבתי אולי גם בגלל המראה...
אני וכרת שהוא היה נותן ציונים ממש נמוכים במשחטה בלי פירוט ובלי כלום וזה משך תשומת לב וחשבתי שהוא מאנייק אבל דיברתי איתו ומשהו בער לי. נפגשנו ולא קרה כלום וזה היה מיועד לכישלון אבל לא משנה ואין לי כח להסביר את כל המסלולים והמכשולים שעברנו אבל אני אוהבת אותו וזה ממש כייף.
בנוסף הופעתי בבלוגים המומלצים בתמונות פעמיים בחודש אחד והכמות כניסות הייתה מטורפת אבל עדיין לא היו לי מנויים וגם היום בקושי נכנסים אז כנראה שתקופת ה"תהילה" שלי הייתה נורא קצרה ואין לי מה להציע.
אבל הדבר הכי חשוב שהבלוג עצמו נותן לי בתור בלוג זה התגובות שאני מקבלת מידי פעם על מה שאני כותבת שזה באמת מרגש אותי ומחמם לי את הלב וזה מפתיע ונעים וזה גם קצת מלטף את האגו ואני מרגישה בנאדם קצת יותר מיוחד
תכננתי בפוסט הזה לפרסם את הציור האחרון שניסיתי לצייר אבל הפידבקים עליו היו ממש מבאסים יחסית לכמות הזמן שהשקעתי (3+ שעות) אפילו שקיבתי פידבקים משני אנשים
אולי חודש הבא אני אפרסם...
אבל משהו מגניב אחר שחשבתי לפרסם זה את התמונות הראשונות שלי!
זה לא שאין לי תמונות בתור ילדה או מהבת מצווה אבל תמונות מיציאות בחברה אין לי בכלל והיום ראיתי את זה וזה היה ממש מרגש. זה לא משנה לי ככ שאני די רק מציצה בכל התמונות אבל העיקר שאני שם. אפילו שזה לא החבר'ה שלי אני שם ואיתי שימון החתיך
המלצרית הזאתי אמרה לי לחייך כשהיא עשתה תמונה קבוצתית וזה הרגיז אותי כי זה מצטרף לעובדה שיש לי פרצוף (מבאס) תחת
אני מקווה שאמשיך לצייר או יותר נכון שאצליח ואהנה מזה, אני גם אופה במקביל ואני אופה המון ואני אופה טוב אז אולי זאת תהיה האומנות החדשה שלי
אם תתנו איזה פידבק חביב זה יהיה ממש סבבה ואם לא זה יהיה ממש מביך
חצי שנה שמח
ביי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
