מייד רציתי להפתוח אחד ולהיכנס בופעם ראשונה שהרגשתי את המעבר, פעם ראשונה שבאמת היה לי חשש כלשהו.
מעל הארגזים יש מסקנטייפ ויש גם שקיות ענקיות לבגדים.
עושים רשימות- מה אני לוקחת ומה אני לא.
מה אני משאירה על הקיר ומה אני תולה שם
מה אני שומרת- מה אני זורקת.
עשרות פריטים שנאי צריכה לקנות. קרש חיתוך, פח לשירותים, מדפים לאמבטיה, וילון אמבטיה.
עושים סדר- מי יקבל מה. אני את המכונת כביסה המקרטעת, אני את הטוסטר שהיה של אמא ואבא שהם היו ביחד.
התנור נשאר שם, עוגיות לא יהיו בזמן הקרוב.
אתחיל להכניס יותר מוסים. וקרם שנידט. העיקר קניתי כמות של תבניות לתנור.
היום המכונת פסטה הגיעה והייתי בשוק. איזו קטנה! בעבודה אני צריכה עזרה להרים אותה, פה היא כל כך קטנה שצריך לחלק את הבצק ל-4!
צריכה לקנות מצעים לחדר, בקושי יש לי מצעים.
אני צריכה כורסא למיני סלון. למישהו יש כורסא מגניבה ונוחה שהוא לא צריך?
אני רוצה עזרה, אני רוצה שיבואו לסדר ולנקות איתי.
ואני יודעת שהמשפחה תבוא לסדר ולנקות, אבל אני רוצה לנקות כמו שצריך. המצב הבריאותי שלי לא משהו בכלל ואני כל היום בחושך בגלל הכאבי ראש. אני מתה מלראות את האור של המחשב, לפחות רוב הסרטים שאני רואה הם שחור-לבן.
אני רוצה לקרצף את הקירות.
אבא שלי בכלל לא יודע שאני חותמת חוזה. אני רוצה להזמין את אשתו שתבוא לנקות איתי כי היא חולת ניקיון אבל מהסוג שמנקה את השירותים אחרי שאני חוזרת לתל אביב. ואני בכלל לא מחרבנת שם
למה ילדים קטנים נכנסים אחריך לשירותים וצועקים "איכסההה מה זה הריח הזה??" או "שיר את עושה קקיי???!!"
יהיה לי מקרר ממש גדול, לא שיהיה מה לשים שם אבל אני אקנה באופן עקבי לחמניות, ירקות, גבינה מלוחה, פסטה אני אכין, בשר טחון, אורז ונקניקיות בקר. כמובן שיהיה ביצים חלב וגבינה לבנה כמו שתהיה חמאה עוגיות ותבלינים.
החלק שהכי כואב לי במעבר זה גם שאני עוברת לבד (האידיאל היה עם בנזוג אבל) והחדר שלי שהופך להיות של אמא שלי.
תהיה פה מיטה של שניים ולא יהיה פה השולחן הגדול מאיקאה.
הטלוויזיה הקטנה שלי תוחלף באל-סי-די כי הם קמצנים ולא רוצים להביא לי את זאת שפה ולא אוכל לשחק באקסבוקס
תמיד אני אומרת שכשארגיש טוב פיזית אשחק עוד
אבל עכשיו אני לא מרגישה כל כך טוב
יש למישהו טלווזיה גדולה ושטוחה שהוא לא צריך, אקמול ונעליים מגניבות מידה 35?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל