חיטטתי בארון לפני כמה ימים כי רציתי למצוא את האביזרים לתחפושת ליצן שלי (לא זנותי בכלל)ומצאתי שקית עם המון ציורים שלי מ-2001.אחרי חיטוט קצר כל כך התרגשתי מהבגרות שהייתה לי אז, מהפרטים הקטנים כמו מסמרים על ספסל או שלטים של חסכון במים עם שגיאות כתיב מתחת לכיור, שרציתי לתפוס את עצמי לשיחה קצרה.
פעם הייתי גאון אבל היום אני פיתה
נ.ב, סליחה על האיכות אבל לא לכולנו יש כסף לפלאפון שעולה 3000 פאקינג שקל העדפתי לקנות מחשב נייד וטוב
הסלסלה עם האטבי כביסה שיש לי עד היום בבית:
הילד הדתי הקטן והשובב שהסתובב עם הכסא שלו:
הילדה שקשה לה לעזוב את אמא שלה לטובת המקום החדש (מוכר למישהו?):
אחי נולד באותם הימים כנראה- אישה בבית יולדות, מניקה את התינוק שלה:
האינפוזיה לא ברורה מאליו בציור של ילדה בת 8!!!
בנדוד של אמא ודודה שלי שביקשו שאצייר אותם בחיי- למישהו עוד היה את הבובת כלב הזאת?:
במקלחת- עם מחזיקי מברשות שיניים ובקבוק של "פינוק":
והכי חשוב ועם שגיאות כתיב- "לא חסכת? תתבייש לך!":
ויש אפילו את העיגול הקטן שמנקז את המים.
זה רק אני או שזה מדהים להכנס לפרטים הקטנים???
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
