החודש מהגיהנום שלי הצרות נופלות עליי כמו ארבהכל כך הרבה צינורות ומחטים דפקו לי בגוף שאני רק פוחדת עוד יותר ולא מתרגלת
זוכרים שדיברתי על הבעיה שיש לי, הרפואית-נשית עם הדימומים וה-"לא נעים לי", "לא כייף לי"
אז הצפי היה נכון, באמת יש לי טרום-סרטן-צוואר-הרחם
שזה לא נורא ממש כמו שזה נשמע זה פשוט
לפסק רגליים
ודוחפים לי מחט ומרססים לי לייזר וחוץ מזה שאני לא יכולה לראות יותר מחטים אני עוד יותר פוחדת שהפרסנגים שלי (צריכה להוריד את האוזניים+נזם+פופיק) ייסתמו כי דווקא בחלק הזה הגוף שלי מחלים מהר מאוד גם כשזה לא רצוי.
(ובנות יקרות, אני עשיתי את חיסון הפפילומה, עוד כשהייתי בתולה מג'נונה בת 14, אבל מה שלא מספרים זה שיש כמה סוגים של פפילומות, אז אם אתן מעל גיל 20 תחתמו קבע אצל הקניגולוגיסט)
וחוץ מזה אני לא מצליחה לנשום משהו קרה, לא היה לי את זה כבר שנה כמעט ככה אני משערת
חוסר שקט חוסר נחת נפלה עליי קללה הנה תנו לי רגע קטן לרחמן על עצמי אוח איזה קללות איזה
ואני שוב במחלקת יום באיכילוב ושכחתי אם סיפרתי כי נדפק לי הזכרון, וכולם שם מעפנים ואהבלים והיחיד שהייתי מדברת איתו לא מדבר איתי
תמונה
וחמנייה

מישהו ראה בקבוק של דיאט קולה עם השם "שיר"? זה ממש חשוב כי אני אתלהב וזה ישמח אותי וזה מה זה חשוב אולי זה ייתן לי מזל ולא יכניסו לי שבוע מחט