לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2013

בגללך לילה לא לילה


אתמול הייתי בסרטים שמישהו בא לאנוס אותי
נכנסתי לפאניקה לא רצונית וכבר דמיינתי איך אני בוכה אחר כך
ישבתי על הכרית של נוגה מלאה בשערות והוא התקרב וניסיתי להגיד לו ללכת אבל העצבים שלי לא היו בשליטתי ובמקום זה רק צחקתי והרגשתי שנוזל לי ריר מהפה וברגע שהוא התיישב פשוט התגלגלתי מהכרית והתחלתי לזחול על הריצפה ותפיסת המרחק שלי השתבשה והייתי בטוחה שהוא בא לתפוס לי את הרגל אבל הוא בכלל ישב במקום
אז טיפסתי לספה וכל כך פחדתי שהוא יבוא אחריי אז העלתי את נוגה לספה וזה לא קורה אף פעם


היום הייתה לי שוב נפילה
בגלל השיפור שלי ביחסי אנוש ניסיתי לא להיות יותר מידי נוראית כמו שאני במצב הזה מה שגרם לי להרגיש יותר גרוע
בקניון הרגשתי שאני עומדת לשבור משהו בבית קפה, הייתי חסרת אונים והדמעות ירדו בלי עצב ובלי טריגר העצבים שהיו לי בגוף יצאו לי דרך העיניים.
סבתא הבינה, סבתא הרגישה את זה בעבר.
אמא הייתה חסרת רגישות וחבר שלה לא הפסיק לזמזם, פשוט מזמזם כל הזמן. וזה רוב הזמן משגע אותי אבל היום הרגשתי כאילו שמו אותי בתא עינויים. רציתי להגיד לו משהו אבל הוא לא מבין המסכן. הוא חושב שהכל עיניין של בחירה ולא מבין שבמצבים האלה שד של חוסר אונים משתלט עליי יחד עם מחשבות אלימות ורובן על אמא שלי חסרת הרגישות. ואני מנסה לא להיות יותר מידי ולא לעשות יותר מידי סיפור אבל הסיפור לפעמים קצת יותר גדול ממני.
אני אוהבת קניונים כי הם מסיחים את דעתי. כמו תינוק עם מובייל צבעוני, ככה הבגדים והבדים מעניינים לי את העיניים ואני מסתובבת המון בקניונים ולמזלי הקניות נרגעו.מה שלא טוב זה שגם אני מרגישה יותר מוזנחת והרבה יותר מכוערת.
בתא המדידה הורדתי את החולצה וראיתי דרך המראה כמה התרחבתי וכמה הצדדים יוצאים לי מהמכנס ומהחזייה. ואני יודעת שלא יכול להיות שהשמנתי עד כדי כך כי הבגדים אומנם יותר צמודים אבל אני עדיין מצליחה לשים אותם.

גם הפחתי את כמות הסיגריות ביותר מחצי שזה מעולה. זה עושה לי דפיקות לב אבל יותר קל לי לתקשר ככה עם אנשים
לנוגי יש דלקת אוזניים וזה מעציב אותי עד מאוד כי אני חסרת אונים ואני מרגישה כמו אמא שהילד שלה לא מצליח לנשום שזאת רמת החוסר אונים שאני יכולה לדמיין אצל תינוק יחסית בריא.

אני שמחה שאני לא מאלה שחייבים שיהיה איתם מישהו ברגעי מצוקה, שיחסית אני יכולה לבד ואני לא מתלוננת יותר מידי, פשוט מנסה להעביר את זה. אולי כבר מניסיון ואולי לא כי כל פעם מחדש זה מרגיש כמו הפעם הראשונה. כל כך הרבה זמן לא הייתה לי נפילה כמו היום והרגשתי כל כך לא מאוזנת ממש כמו הגדרה פסיכיאטרית.

הלוואי ומחר השיער שלי יסתדר

נכתב על ידי שין גימל , 7/12/2013 23:53   בקטגוריות דיכאון, משפחה, עזרה, קטעים, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



103,823
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)