*

או: למה תמונת הכותרת כל כך מדכאת

אני צורכת און-אוף קסנקס כבר 6 שנים, רק למטרת שינה, כי יש לי בעיות שינה מילדות

תמיד הייתי מאוד זהירה עם זה כי אני פחדנית, שמעתי כמה הוא ממכר ואני יודעת שאנשים נכנסים למכוני גמילה ממנו (בין היתר רובי וויליאמס חיים שלי) וזאת הסיבה גם למה לא ניסיתי אף סם אחר חוץ ממריחואנה. אפילו לא השתכרתי!!! מעשנת כמו קטר וסחית אש

בחודשיים האחרונים המצב שלי לא היה כל כך טוב. סוג של דיכאון קיומי ופחד מהזמן שעובר ושאני גדלה ואין לי כלום וגם לא יהיה כנראה כי עם השנים אני מרגישה שאני קומלת יותר ויותר. חוסר השינה יחד עם הרצון לא להיות ערה ביום כדי לא להרגיש חרדה מכך שאני לא עושה כלום, גרמו לי לקחת לראשונה בחיי קסנקס גם בבוקר. ואז מגיע הערב? מה אז? מחכה שעות מנסה להרדם מתהפכת במיטה, בסוף נשברת ולוקחת עוד כדור, מבלי לשים לב לקחתי מינון גבוה ב12 שעות

שני רוקחים מתוך ה6 שנים האלה הזהירו אותי במתן התרופה לא לקחת יותר משבוע ברציפות כי הגוף מפתח תלות. אז אמרתי, גם ככה המוח שלי יותר חזק מהגוף שלי, בוא נקח 5 פעמים בשבוע. בלי לקחת בחשבון שיש ימים שאני רוצה לא להיות קיימת יותר אז לוקחת עוד קצת. וכו' וכו' למשך חודשיים

לפני שבוע החלטתי לעשות הפסקה של 48 שעות כדי שהגוף "יתנקה", הרי הכל רגיל, אם הייתי מכורה הייתי מרגישה קריז אחרי שעות בודדות לא? 

אחרי 20 שעות באתי להוריד את נוגה. עמדתי ליד הדלת, שמתי ז'קט והרגשתי שאני עומדת ליפול. זה לא היה לחץ דם אלא השרירים כאילו עמדו לקרוס. ליתר ביטחון נשכבתי על הספה במאוזן לגמרי עם רגליים למעלה, ג'סט אין קייס

אחרי 2 דקות באתי להתרוממם ובחצי הדרך התחלתי לפרכס כמו ב"מגרש השדים" הגוף שלי קפץ לגמרי מהספה וכמעט הפיל אותי 

נשכבתי שוב על הספה על הצד והתחלתי לעשות נשימות. חיפשתי את הטלפון עם היד כי הרגשתי שאני עומדת ליפול גם תוך כדי שכיבה. היד רעדה מאוד אז ניסיתי לקום על הצד ושוב היה פרכוס. נשכבתי על הגב ומיששתי עם היד כדי למצוא את הפלאפון

הוא היה מתחתי ונשכבתי על הצד ועם ידיים רועדות חיפשתי בגוגל "תופעות גמילה מקסנקס" ושם אישרתי את החששה שלי

הקטע המוזר הוא שלא נבהלתי, משומה ידעתי שזה קשור לכדור לא משהו של מחלה כי הראש שלי היה צלול לחלוטין והתקף אפילפסיה בטוח לא, כי המייצבים שלי גם לאפילפסיה. ואין לי אפילפסיה

אבל התבאסתי על עצמי רצח. תמיד הייתי כל כך גאה בעצמי על השליטה העצמית שלי, שגם בימים של חרדות מהגיהנום ולילות לבנים ויתרתי על הכדור אבל לא הפעם

הלכתי לפסיכיאטר והוא בנה "תוכנית הפחתה" שכוללת שתי תרופות שונות מהמשפחה (קלונקס ובנדורמין) קטע לא?

אחרי 16-20 שעות בלי כדור כבר מתחילה להרגיש חולשה בגוף כמו זקן שאין לו כוח לעמוד או להחזיק משהו,  או שהרגל הימנית נרדמת לי 

ראיתי דוקו על אנשים שהיו מכורים לכדורים ורציתי לבכות. דברים שלא קישרתי בכלל לכדור היו תופעות של התמכרות, כגון עצבים נוראיים, חוסר שינה *מוחלט*, לא שעה אפילו. אתה זומבי והכי גרוע אפתיה

כדורים זה סם ממזר. זה לא נייס גאי ולא קוקאין. אתה לא תהיה בקריז אחרי שעתיים. הקריז שלך יהיה הוויה שלך, בין אם תקח, או לא תקח

אני קצת חסרת אונים. אקח כדור אחד ממה שנתן, נראה לי מגוחך להוסיף עוד משהו

לא באה לחנך ולהגיד לא לקחת. סביר להניח שבעוד כמה שנים אקח אותו מידי פעם. אבל תסמכו על עמכם לא על הרופאים ובמיוחד לא על המסובסדים ותבדקו מראש באינטרנט תופעות לוואי וסיכונים, תתפלאו כמה מידע יש (עריכה כי מישו עיצבן אותי בתגובות-העלונים המקוריים של התרופות אונליין) 

התמונה למעלה לקוחה מהסרט "המכונאי" שמשחק בו כריסטיאן בייל שבו הוא לא ישן שנה וגם במצב של זומבי . הסיבות שלנו אומנם שונות. אחלה סרט

(הערת שוליים: 90 כדורים לחודש עולים לי 60 שח. 30 גרם מריחואנה לחודש שעוזר עם התסמינים 3000 שח)