לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

תמונות של התספורת


שעות, שעווות עד שמצאתי תמונה שאני יכולה לשים ולא להתבייש בה
מבחינת הדימוי העצמי העניינים בזבל, אני הולכת רק עם חולצות ארוכות (מכופתרות כאלה שקופות במקפלים את השרווילים) ושרוול 3/4 כדי שלא יראו לי את הזרועות. או טוניקה ענקית שתסתיר את היריכיים והתחת או מכנסיים קצרים גדולים שהיו של אמא שלי בשנות ה-90.

לפני שצבעתי את השיער לבלונד כולו הוא עשה לי גוונים ונראיתי כמו כוכב פופ מהבאקסטריט-בוייז משנות ה-90.
לא הפסקתי לבכות ודרשתי מאמא שלי שתתקשר לספר שיצבע לי הכל כי אני לא מוכנה לצאת ככה מהבית, אז הלכתי אליו והוא צבע לי כמו חמוד.
עכשיו כולם אומרים לי שזה לא מחמיא ואני נראית כמו "חולה"
(במטוטא לא להמליץ על שום איפור כלשהו שמעתי כבר הכל)


החלטתי לפצוח ב"דיאטה" שהיא לא ממש דיאטה הכי נשבעתי אמונים לא לספור קלוריות יותר בחיים וספורט אני לא עושה, אולי קצת לשחק בXBOX ותו לא.
ה"דיאטה" שלי מתבטאת בכך שקניתי גבינה 9% ומעדנים של 0% וזהו. זאת הדיאטה.
(עד שאני אוכל לשים שוב גופיות בחוץ או להאמין שגם אם אני אשב לי ככה בחוץ מישהו ישים לב)

בכללי אני לא מבינה למה אתן כל כך מקבלות קשה כשגברים מסתכלים לכן על הגוף, זאת אחת המחמאות הכי גדולות שאפשר לקבל לדעתי.

והנה משהו נחמד שראיתי בספר של אנגלמאיר שמחזק את זה שנועדנו להיות:

יש טרנד חדש בישראבלוג שהיה בינתיים אצל בלוגרים בודדים אבל צובר תאוצה, סיפורי סקס, חוויות ופנטזיות
בנות כותבות על איך שהן רוצות שידפקו אותן חזק וטוב ובנים איך שהם רוצים את המתוקונת שלהם
פתאום כל הפתיחות המינית שלי מרגישה מיושנת ויש לי קצת רגשות נחיתות
אולי זה המחיר שזורקים את האנונימיות ששים תמונה או עורכים מפגשים בבית
נכתב על ידי שין גימל , 28/8/2012 17:44  
85 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שאלה שרציתי לשאול כבר הרבה זמן


עם כמה אנשים שכבתם?

אני זוכרת משהייתי ילדה קטנה הייתי נורא בקיאה ממין. כשהייתי בת 4 ההורים שלי קננו לי את הקלטת "ילד בא מאהבה" שמסביר באנימציה ישראלית מקרטעת איך באים ילדים לעולם עם הפות והפין והרחם והחצוצרות.
כששאלו אותי אם אני יודעת איך באים ילדים לעולם הייתי עושה חיקוי של הזרע נכנס לתוך הביצית.
ועכשיו דרמה, הפתעה תכינו את עצמכם טם טם טם
בכיתה ב' הייתי עושה הצגות סקס לילדים בכיתה.
הייתי מושיבה אותם בהפסקה או בשיעור ספורט (יענו) על מדרגה בחצר של הכיתות הקטנות, לוקחת כיסא ועושה עליו שואו. אבל מה זה שואו, היו צריכים לעשות עליי קלטת. איך בא ילד בלי אהבה.
אני טיפוס די כריזמטי למרות שברושם ראשני אני גולם קטן, אז מלוא הקשב היה עליי וזה היה כייף.

את החבר הראשון שלי הכרתי בישראבלוג לקראת גיל 14. שיקרתי בהתחלה שאני בת 16 שייתן לי סיכוי וזה עבד, כמובן שסיפרתי את האמת.
תמיד פחדתי שאשכב מהר מידי. תמיד קיבלתי הכל מהר מידי.
את המחזור קיבלתי בגיל 10 וחצי כשחברה שלי הייתה בבית. הייתי תקועה 3 שעות בחדר בוכה כי הייתי לבד עם הדבר הזה ולא ידעתי מה אני צריכה לשים, אמא שלי הייתה בחו"ל אז התקשרתי לסבא שלי. ואז לאבא שלי. כי סבתא שלי לא ענתה.
אני זוכרת שאמא שלי חיטטה לי בפח כשהייתי בכיתה ט' ומצאה שם נייר טואלט מלא ב... ולא הפסיקה לבכות ולצרוח על זה שאני זונה ואיך העזתי לעשות לה דבר כזה. זה אחרי שהיא תפסה אותי בלי חזייה והוא במיטה ערב אחד.

שכבתי פעם ראשונה בגיל 16 וחצי כמו ילדה טובה אחרי שנתיים וחצי.

אני מאוד פתוחה במין ומדברת על זה יותר מידי בכייף ואם לא הייתי חושפת את עצמי יותר מידי בטח הייתי מתחילה לברבר פה חוויות כמו מיטב הבלוגרים הגברים.
אני יכולה להגיד בלב שלם שרק באחוז קטן מאוד של הפעמים באמת נהניתי
בתור אחת שיש לה בעיות גדולות עם הגוף והמראה שלה במיטה זה אף פעם לא 100% שם. זה תמיד 15%, 30%, 50% בראש "איך היריכיים שלי&nbsp;מפה? אני מכניסה מספיק את הבטן? איך הפרצוף שלי נראה כשאני עושה את הקול הזה?"
רק עם אחד או שניים באמת הצלחתי להשקיט את זה ולהצליח להנות בלי לחשוב, בלי לנסות לעשות פוזות מחמיאות לחשבן קולות או להעביר מהירויות, פשוט לתת לזה להיות. בלי לפחד שבוחנים לי את היריכיים בומבה שלי.

הבעיה שלי היא שאני נורא נורא שטחית. אני יכולה להיות עם אנשים שנראים רק ממש טוב. או טוב, תלוי מי מסתכל.
המצאתי את המשפט: "אם אתה לא הורס, זה לא ייכנס". באמת, הייתי עם מישהו שלא נמשכתי אליו והרגשתי כמו בתולה כל פעם מחדש.
אין לי טעם ספציפי, וזה לא שאני מלכת יופי כן? אני חושבת שעם רוב האנשים שהייתי איתם באינטרקציה רומנטית-מינית אי פעם הרגשתי הרבה פחות יפה והרבה יותר מכוערת מהם מה שגרם להנאה לרדת. ומה לעשות, או שהם תפוסים או שיש להם חברה. או: שימו לב, story of life: דפוקים . פשוט דפוקים.


אז כמו שאני שואלת את אמא שלי, ותענו בכנות או שלא תענו בכלל (רוב הסיכויים)

עם כמה אנשים שכבתם?

וזה חיקוי של זרע וביצית:

נכתב על ידי שין גימל , 26/8/2012 02:05   בקטגוריות מין, קטעים, אהבה ויחסים  
84 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחדשתי


אולי עכשיו אני אהנה יותר

נכתב על ידי שין גימל , 23/8/2012 14:53  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"כשלשיר יהיה חבר" מד"ב בחלק אחד


השנה 2015.
אני יושבת על הלפטופ ומעדכנת את הבלוג השלישי שלי שכרגע נכנס ל"מומלצים" בישראבלוג עם העיצוב החדש.
פתאום אני מקבלת נידנוד בתוכנת ההתכתבות החדשה "פייסבוק אקספרס" מבחור אקראי ומסתורי.
התחלתי איתו את שיחת הצ'אט וכמו שאר האנשים בחיי, גם הוא הוסיף אותי מהבלוג.
לא אגיד מה שמו, כדי לא לסגור אופציות. "בן כמה?" שאלתי אותו. "מספיק יותר גדול ממך בשביל שתהיי מסופקת" הוא אומר לי.
ספקני.

יום אחרי הלכתי לסבתא שלי עם הלפטופ והראיתי לסבא שלי וסבתא שלי איזה חתיך הבחור החדש שהכרתי, כמו שאני תמיד עושה.
אחר כך סיפרתי לדודות שלי איזה גוף יש לו,
ועם הזמן גם אספר לאמא שלי איזה גדול הז....

דיברנו כמה ימים והוא אמר שהוא חייב חייב חייב להפגש איתי. הרגשתי קצת לא נינוחה כי בד"כ אני חייבת חייבת חייבת להיפגש.
הוא בא אליי על הכלי הגדול והיפה שלו, האדום והמושך, האופנוע החדש שלו וירד ממנו. זה כמובן, כדי ליצור אשלייה של תיאור של איבר מין גברי, בעצם יש לו סובארו לא מתפקדת ופלאפון דור 2 וחצי, כי זה עושה לי את זה ממש. הוא גם גבוה ויש לו שיערות ברגליים.

הבאתי את הנרגילה שלי וישבנו למטה 3 שעות ועישנו 4 ראשים. לא הפסקנו לדבר. הוא כיבד אותי ולא שם יותר מידי ידיים, לא על הציצי לפחות.
הרגשתי איתו בנוח לא כמו עם כל הבחורים האלה, הזחוחים האלה והחארות. וששמים ישר יד על הציצי.
הוא היה כל כך חתיך שלא ידעתי איפה לאגור את כל הריר שלי.
"האם ייתכן ש-7 השנים הרעות שלי שלי התקצרו ל-5 מפאת סבל רב מידי לאחר ששברתי את המראה הענקית של א'?" הרהרתי לעצמי בקול.
לו כמובן זה לא הפריע. בחור מחוספס מבית טוב עם דירה שכורה באיזור תל אביב עם עבודה מסודרת אבל משהו סקסי כזה כמו מאבטח כמו משהו עם אקדחים ושרירים בדיוק במידה הנכונה.

בלילה הוא שלח לי סמס כזה סקסי שעשה לי צביט בבטן התחתונה
יום אחרי חיכיתי 13 שעות ליד הטלפון. אחרי שנמאס היה לי לשמוע צלצולים של סמס ופלאפון הכנסתי אותו לתחתונים כדי שאם אני אקבל הודעה אני אדע לבטח (true story)
הוא התקשר וקבע להיפגש.

אחרי שעשינו את זה בפגישה השלישית, כי יש לי קלאסה אבל מצד שני גם לא קיבלתי מאוקטובר 2013 (חס וחלילה טפו טפו טפו)
הוא יצר קשר
"היכול להיות שהשכבת וגם התקשרת????" שאלתי את ע' שניסתה לפענח איך מישהו שניהל איתי אינטרקציה מינית יוצר קשר ועוד יום אחרי ועוד מיוזמתו.

לאחר שהעסק הזה נמשך חודשיים באתי ודיברתי איתו על זה בכובד ראש.
"תקשיב," אמרתי לו.
"אני רגילה לשיברון. אני אמורה עכשיו להיות ליד הטלפון לחכות ולהתבאס. אני אמורה לשלוח סמסים למי שאני יכולה להרשות לעצמי ולהגיד שאתה לא מתקשר. אני צריכה את השבועיים האלה להתאושש. אני צריכה לאבד את הכבוד העצמי שלי. למה אתה טוב אליי?"
הוא הסתכל עליי במבט כזה קצת עקום. הוא לא הפטפטן הכי גדול. ככה הוא. פוקר פייס.
הוא נתן לי חיבוק והתחלתי לבכות. הוא לא אמר כלום והסתכל עליי והלכנו לישון. בלילה הוא לחש לי באוזן שהוא מאוד מאוד מחבב אותי.
הדמעות החלו לזלוג והגרון נהיה חנוק. כמה זמן חיכיתי לרגע נחת. להרגשה של הביטחון והשלווה ושל החיבה והחיבוק הרומנטיים. וידעתי שאני לא צריכה להלחץ. ואותו לילה ישנתי כמו בקומה.


"ז'תם" הוא אמר לי.
"זיתים?" אני שאלתי.

נכתב על ידי שין גימל , 10/8/2012 21:59   בקטגוריות קטעים, אהבה ויחסים, אופטימי  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצר בתקשורת *כזה* גדול


כשאמא שלי יושבת איתי על קפה,
היא תמיד מתלוננת
שאני לא משתפת אותה מספיק.
ואז,
כשאני אומרת לה
שיש לו-
*כזה גדול*
היא רוצה
לחזור הבייתה.





(בנות סליחה שאתן רואות צד לא יפה שלי ככה,
אני מלאה ברבדים, אל תפחדו לבוא אליי לבית!)
נכתב על ידי שין גימל , 7/8/2012 21:18   בקטגוריות מין, משפחה, שירים, אהבה ויחסים, אופטימי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שחרור קיטור


המפגש הזה מכל המפגשים אני מרגישה את החוסר ביטחון הכי גדול.
קודם כל חוסר הפרסום של המפגש בעמוד הראשי של ישרא כמו בפעמיים הקודמות פגע ב"שיווק" שלו ואני בטוחה שהרבה בנות שצריכות את זה או יכולות למצוא בזה נחמה לא שמעו על זה.
שנית, אי אפשר לדעת מי תגיע עד אותו הרגע. אני נלחצת שהרבה בנות לא יבואו כי בגלל הבעיות שיש לי בזמן האחרון קשה לי לרכז את הבנות שמתכוונות להגיע ומזל שיש לי את גילגילון שעוזרת לי.

הדבר הכי חשוב הוא חוסר ההענות. הרבה אנשים נכנסו לראות את הפוסט אבל מעט מאוד הגיבו.
אני רואה בבלוגים אחרים שמזכירים את המפגש אבל לא הגיבו פה ולא נתנו לי הזדמנות לדבר איתם, לא מעט פעמים באו בנות שהיו סקפטיות אבל החליטו אחרי שדיברו איתי.

אני מפעילה הרבה מהכוחות שיש לי בכל מפגש וכבר הכנתי היום 2 פעילויות שאמורות בעיניי להיות מצליחות, וגייסתי חברה שהיא תעשה לנו ככה סגירת מפגש בדימיון מודרך.
ושוב, לא באנו לרפא אף אחד כמו שבאנו להקשיב ולשתף.

אני באמת מקווה שמי שקוראת פה תבין שחשוב לי לשמוע על זה תגובה כי אני רואה כניסות אבל הפידבקים הולכים לעזאזל.

ובנות שלא בטוחות, דברו איתי, אני קוראת לפעמים בנות שרצו לבוא בשניים הקודמים ורוצות גם עכשיו אבל חסרות ביטחון.

אמן אמן ויהיה מפגש בסדר אני באמת נותנת מעצמי המון




שייייייייייייייייייייייייייייייייייר 



נכתב על ידי שין גימל , 5/8/2012 16:42   בקטגוריות שחרור קיטור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





103,878
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)