Caught in a bad romance

      קודם כל כי ממש אהבתי להיות בן 21

ו22 זה כבר תחילתה של ידידות מופלאה עם שנות ה30 (תקראו לי מגזים, אני יודע. אני מגזים. תגידו את זה למוח שלי)

אני גם שונא את העובדה שהרוב המוחלט של החברים שלי נמצא באיזור חיוג 03 (המרכז)

ואני כרגע מתגורר באיזור חיוג 04 (הצפון. הצפון המוגזם אבל)

ועד כמה שזה נשמע מושלם שהיום הולדת שלי חל בשישי בלילה (!) - הערב הזה כנראה יתחיל ויסתיים במיטה. לבד כן? 

ומה שאני הכי שונא

זה שכל כך הרבה אנשים טורחים לציין בפניי כמה שהם אוהבים אותי, כמה שאני מיוחד, וכמה שהם מתגעגעים

ומחר אני בטח ארגיש בשמיים, באמת, בטח אקבל גם כמה מתנות (החלק הבאמת טוב ביום הולדת)

ואז, כשליל שבת יגיע, הקסם יתפוגג

ממש כמו הכרכרה של סינדרלה שחוזרת להיות דלעת סדוקה ב00:00 בדיוק

מה שמזכיר לי שאני ממש מתגעגע לסרטי וולט דיסני הישנים.

רק עוד קצת, כי במרץ - בתל אביב הבנויה

שבת שלום וסופ"ש חורפי כלבבי