לפני שנה (יום השנה הראשון) ביקשתי מהגבאי "א" כמה ימים לפני שבת (אותה שבת שלפני יום השנה) לקבל את העליה לתורה האחרונה שצמוד אליה אומרים קדיש כפי שנהוג אצל האשכנזים (לעלות בשבת לפני יום השניה לעליה אחרונה +קדיש), הוא אמר שאין בעיה.
מוכן ומזומן הגעתי בשבת בבוקר לבית הכנסת ולפתע בשלב כלשהוא ביקשו אותי הגבאים "א" ו "מ" לצאת החוצה למרפסת, הם אמרו שלפתע הגיע באופן לא צפוי איזה יהודי מבוגר שהוא לוי וצריך לתת לו עליה, מיכוון שכבר יש לוי אחר שעולה בעליית הלוי והאפשרות היחידה ההלכתית שאפשר להעלות עוד לוי זה שהוא יעלה אחרון, דהיינו העליה שהובטחה לי (יחד עם הקדיש). ואם אני מתעקש לעלות אחרון שאבדוק בבית כנסת מעבר לכביש (להלן "הצעירים") אולי יש עליה אחרונה פנויה.
זועף וזועם יצאתי לחפש את מזלי ב"צעירים" (שם אחי מתפלל), אתם יכולים לתאר שבתי כנסת לפעמים לא הכי מאושרים לתת עליות שכאלה למתפללים מבית כנסת "מתחרה", סופו של דבר חבר של אחי דיבר עם מי שדיבר וסידר לי את העליה (גם בגלל שהם מכירים שם את אבא שלי ז"ל) ודאג גם "לחמם" אותי שהוא לא היה חוזר לבית כנסת שלי אחרי שעשו לי מעשה כזה, ובטח לא אחרי שאבא שלי התפלל שם עשרות שנים. הבדיחה היא שמהבית כנסת שלי עוד שלחו שליח לבדוק אם אני עולה אחרון ב "צעירים" או שאני חוזר לעליה אחרת. עניתי לשליח שהסתדרתי ואני נשאר עד סוף התפילה איפה שנתנו לי עליה.
אחרי כמה ימים התווכחתי עם הגבאי "מ" לגבי הנושא, והוא טען להגנתו שמצד הדין אני לא חייב לקבל את העליה אחרונה ויכול לעלות סתם עליה אחרת ולהגיד את הקדיש בלי קשר, עניתי לו שמעולם לא ראיתי מישהו אצלנו עולה ועושה ככה ומעבר לזה אחרי שהבטיחו לי את העליה אני מצפה לקבל אותה לא בגלל הלכה אלא בגלל שכך סוכם. (אני מודה שמצד ההלכה אני לא יכול לדרוש אותה), הוא בכל מקרה טען שלא היתה לו ברירה בגלל הלוי הזה שבדרך כלל לא מגיע והיו חייבים לתת לו עליה, שאלתי אותו מה יקרה אם שנה הבאה הלוי הזה שוב יופיע, והוא ענה שגם שנה הבאה אם הוא יופיע הוא יקבל קדימות.
באותו רגע החלטתי ששנה הבאה אני לא מנסה אפילו לעלות בבית הכנסת שלי.
חלק ב
ויהי ערב ויהי בוקר שנה חדשה (דהיינו השנה)
ע"מ שלא לבקש אצלי עליה, סיכמתי עם אחי שהוא יבקש עליה לעצמו בבית הכנסת שלו ("הצעירים") ואני אתפלל בשבת הרלוונטית איתו בבית הכנסת (אם 2 אחים באותו בית כנסת מספיק שאחד עולה...) לגבאים "א" ו "מ" לא אמרתי שום דבר ולא ביקשתי שום דבר. חמישי בערב שבוע שעבר היה אצלי הגבאי "א" ע"מ שאסדר לו משהו במחשב נייד, לא אמרתי לו כלום אבל הבאתי לו את המודעה על האזכרה שיתלה בלוח מודעות של בית הכנסת.
מגיע שישי בצהריים, פגשתי מכר מבית הכנסת שאני והוא תמיד משלימים אחד לשני עלונים וחומרי קריאה, אני עובר ברחוב שלו כל שישי בצהריים והפעם אמרתי לו שהשבת לא יהיה הרבה עלונים בבית כנסת שלנו כי אני לא מגיע השבתו אלא הולך ל"צעירים" (פה המקום להזכיר שאני ספק העלונים הראשי של הבית כנסת שלי – הדרך הכי טובה לדאוג שיהיה לך את כל העלונים זה להפוך להיות הספק שלהם...) וכאורח טוב אתרום להם כמה חבילות של עלונים, הוא התעניין לכבוד מה השינוי, אז אמרתי לו ששנה שעברה היה לי בלאגן בשבת לפני יום הזיכרון (מבלי לפרט) ולכן השנה אני הולך למקום אחר.
שישי קבלת שבת - אני בבית הכנסת של אחי + ערימת עלונים כתרומה, אחד המתפללים מבית הכנסת שלי הגיע לשם להתפלל מנחה ונתקל במודעה על האזכרה שהיא בשישי בשעה 13:00 והוא אומר שהוא לא יגיע כי לא עושים אזכרות בשישי אחרי חצות היום, אמרתי לו שלא ידעתי שזה כזה בעיה ובכל מקרה אחרי שתלינו מודעות אי אפשר לשנות
.
כעבור זמן לא רב מגיע הגבאי "א" לחפש אותי ומבקש להחליף איתי בחוץ כמה מילים, בקיצור הוא שמע מהמכר שהחלפתי איתו עלונים מוקדם יותר שבגלל הגבאים נדדתי השבת ל"צעירים", ורצה לדעת מה הסיפור, הזכרתי לו את אשר היה שנה שעברה ואת תשובתו של הגבאי "מ" שגם השנה אם יגיע הלוי יקבל את העליה, ענה לי "א" ששנה שעברה אותו לוי חלם חלום רע בלילה ולכן בא לבית הכנסת לקבל עליה, ולכן השנה לא תהיה בעיה. שאלתי אותו מי יכול להבטיח לי שהשנה אותו לוי לא יחלום שוב חלום רע??? למעשה עד שילך אותו יהודי מבוגר לעולמו אף פעם אי אפשר לדעת מתי פתאום יצוץ בבית הכנסת... מפה לשם הגבאי "א" התייאש (קיצרתי לכם וויכוח של רבע שעה או יותר).
שבת בבוקר, הסתבר שהיה בילבול בתאריך השבת מול הגבאי של "הצעירים" אבל בכל זאת הוא אמר לאחי שיתן לו את העליה עם הקדיש (ובאמת הוסיפו עליות)
.
מנחה של שבת, אני חזרתי לבית הכנסת שלי, הגבאי "מ" מבקש לשמוע מה הסיפור, הזכרתי לו מה היה שנה שעברה, הוא ענה שאני לא חייב מצד הדין לקבל עליה אחרונה, עניתי לו שאני לא חייב אבל גם הלוי ההוא לא חייב עליה ואם סיכמו איתי עליה מסוימת אני מצפה שיעמדו בסיכום.
סיבוב נוסף עם הגבאי "א", הפעם הוא טען שאם היה אומר ללוי שהוא לא נותן לו עליה או שולח אותו לבית הכנסת מעבר לכביש יכול להיות שהוא היה נעלב/מתעצבן ואם למחרת לא היה מתעורר מה היינו עושים עם זה? עניתי לו שעם כל הכבוד אי אפשר להפר את הסדר הציבורי בגלל שאולי יהיה איזה מישהו שלא יתעורר למחרת...הוא המשיך לטעון שהוא חשב שבגלל שאני בחור צעיר לא תהיה לי בעיה לחפש לי עליה אחרת/בית כנסת אחר לעלות, אז עניתי לו שכנראה הוא מעדיף איזה לוי שמגיע פעם בשנה לבית כנסת על פני מתפלל קבוע מעלה 20 שנה....
וכך המשכנו עוד ועוד עד שבאו לקרוא לי מהמניין ה"פיראטי" במסדרון בכניסה לבית כנסת, אז "א" רצה שאתפלל ערבית במניין הרגיל בפנים (האשכנזים מתפללים ערבית של מוצ"ש לפני יום השנה) אז עניתי לו שמיכוון שכל השנה אני מתפלל במניין ה"פיראטי" בחוץ (מתחילים 10 דקות לפני השעה שרשומה בלוחות כצאת שבת ומסיימים על הצאת) ככה גם אעלה שם כשליח ציבור, ועוד הסברתי לו שאני לא רוצה להעליב אותם שכל השנה אני מתפלל איתם ועכשיו פתאום שאני צריך לעלות כשליח ציבור פתאום אני נכנס בפנים ("שלא יעלבו שהם לא מספיק טובים...").
בין לבין המתפלל שאמר שיש בעיה אחרי חצות היום שאל את הרב של העיר לגבי אזכרה בשישי אחרי חצות היום, וציטט לי את תשובת הרב "לכתחילה לא לקבוע". עניתי לו שנלמד לשנה הבאה...
כשביררתי עם הגר"ד ליאור את נושא הדחיה לשישי שאלתי גם על זה, והוא דוקא אמר שאין עם זה בעיה.
ראשון בערב הלכתי ל"צעירים" להיות שליח ציבור בערבית בגלל שאצלנו מתפללים מוקדם מידי ערבית לפני שאני חוזר לעיר, שמחו שבאתי והזמינו אותי לבוא למחרת גם להיות שליח ציבור (ולא לשכוח להביא איזה משקה...) אמרתי להם שאם אתעורר מוקדם בטעות אגיע, המניין שלהם שם הוא 30 דקות לפני המניין בבית כנסת שלי, דהיינו 5:40...
אחרי שחזרתי הביתה חשבתי על זה שבעצם יש לי פה הזמנה למניין ואולי כשאגיע למניין הרגיל שלי יסתבר שלי שכבר מישהו ביקש להיות שליח ציבור, ויצא שהפסדתי מניין אחד כשליח ציבור וודאי והימרתי על המניין הלא נכון, ואז הרמתי ל"א" טלפון לוודאף ואת זה כבר קראתם בהתחלת הפוסט,
זהו, היתה עליה, היה ערבית של מוצש, היה שליח ציבור ביום השנה. נשאר רק האזכרה בשישי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
