כל ערב זה קורה
פשוט כל ערב
ואני כביכול מוקפת חברים , אבל זה לא מרגיש...אמיתי .
זה לא מרגיש שהם באמת רוצים לראות אותי
כולם , בלי יוצא מן הכלל , כולם .
ולפעמים זה מרגיש כאילו הימים חולפים להם בלי שום שינוי
בלי שום שינוי מבחינת תחושות ורגשות
אותה תחושת ריקנות ממלאת אותי
אותם רגשות ומחשבות של "לא באמת אכפת להם , הם סתם סקרנים" הם סתם רוצים לדחוף את האף
ושוב אני חוזרת
בלי יוצא מן הכלל , כולם , ככה אני מרגישה כלפי פאקינג כולם
וזה לא בסדר
אבל ככה זה
ו..
אני לא יודעת למה , אין לי שמץ של מושג
אבל פשוט רע לי .
. Only a few people care , the rest are just curious
The girl who seemed unbreakble , broke .
The girl who always laughs , cried .
The girl who never stopped trying , finally gave up .
She ped her fake smile as a tear rolled down her cheek ,
and she whispered to herself , 'I can't do this anymore' .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: