שקצת התגעגתי לבלוג הזה, למרות כל אלו שפתחתי.
אף אחד מהם לא הרגיש כמו בית בשבילי.
אז מה חדש?
1)התגברתי עליו, עכשיו הוא ידיד טוב, טוב לו כל כל הדברים שהוא עשה פעם שהיו גורמים לי להינס, עכשיו כבר לא עובדים לשמחתי..
2)הצטרפתי לתנועת נוער מדהימה! הכרתי מיליון ואחד אנשים ואני ממש שמחה!
3)באתי לתיכון, היה לי ממש קשה למצוא חברים, אבל בסופו של דבר הצלחתי, אמנם לא מהכיתה כי באמת יש לי כיתה של ילדות פקאצות אחת אחת, אבל הכרתי המון חברים ממקומות אחרים, ובסך הכול ממש טוב לי חברתית.
4)מי היה מאמין, אבל אני, הילדה שכל כך שנאה מקצועות ריאלים עכשיו מתחננת למורה שישאירו אותה בריאלי ולהרחיב שלושה מקצועות ולא שניים (ואחד מהם, מחשבים, באמת מי היה מאמין...)
5)אני מרגישה שממש כולם התשנו, אני בן אדם אחר לגמריי, אני יותר נחמדה לאנשים, אני יותר אוהבת, אני יותר פתוחה אני יותר מחבקת אני יותר חכמה אני יותר סתומה יש לי יותר עקרונות אבל אני יותר זונה, אני בן אדם שונה לגמרי, אני כבר לא בדיכאון, אני בניתי לעצמי כמעט לגמריי את האישיות שלי לשנה הקרובה לדעתי. ואני שמחה
6)האחרון.. ולצערי הכי כואב, אני אוהבת את אחד הילדים שהכרתי השנה, הבעיה היא שאני מתנגת כל כך מפגרת לידו, ובהתחלה הוא באמת היה מעוניין בי, עד שהתחלתי להיות כל כך סתומה ועכשיו הוא מדבר איתי מנימוס ופשוט מנסה ללכת ואני רק נהיית יותר סתומה כדיי הוא יהיה איתי יותר זמן,.. וזה ממש לא עובד, ממש לא.. אז אני החלטתי להתרחק ממנו (מאתמול בערך) וזה לא עושה לי כל כך טוב כי אני רק חושבת על עם מי הוא נמצא..
אז... יום שלישי.. ומשם כבר נראה מה קורה, אם אני אתחיל לחשוב עליו בצורה יותר רגועה ופחות בניסון מה להגיד ומה לעשות כדיי למשוך אותו, בתקווה שזה יעבוד.
7)בעצם זה האחרון.. אמה סטון היא עדיין האלוהים שלי.
