אז..
בזמן האחרון אני נוטה לשים לב להרגל המתבטא אצל חדשות הערוצים השונים.. (ערוץ 10, ערוץ 2) ולהלן התופעה:
נתחיל בנטיה הלגיטימית ביותר להשיג רייטינג ולמשוך צופים. הבעיתיות היא- הדרך.
מכירים את התכנית של שנות ה80' (?) "משפחת קוסבי"?
(הולך להיות מעט חופר אבל אני מניח שזה שווה את המאמץ..)
ד"ר הקסטבל דיבר עם חבר של בתו. שהודיע לו בדרך לא דרך- שבתו של הד"ר, בהריון!
הד"ר החליט באופן מטאפורי- להסביר לו איפה הוא טועה. ושאל אותו- מה האוכל שאתה הכי אוהב?
אמר לו הצעיר בהיסוס- "אומצה?"
אומצה.. (אמר ד"ר הקסטבל) רק אומצה?
אני מניח שבתוספת של כמה תפוחי אדמה אפויים ומטובלים היטב, הוסיף הצעיר.
ד"ר האקטבל החל לתאר את הארוחה המשגעת שעולה במוחו של הנער. הקפיד על הפרטים הקטנים והמפתים ביותר..
עכשיו, הוסיף ד"ר האקסטבל בזמן שהשני מזיל ריר, מה אם- הייתי מביא לך את כל הארוחה המדהימה ההיא?
הייתי נהנה ממנה מאוד, אמר הצעיר.
אוקי, אמר האקסטבל, אבל שכחתי לציין, שאת הארוחה הייתי מגיש על מכסה של פח זבל שכונתי שלא פונה מזה כמה שבועות.. תולעים ירוקות כבר הספיקו להתפתח בקרבו והריח המצחין שהיה בפח, יכול היה לשתק את כל חיישני הריח שנמצאים באפך. הישר לשולחן שלך!" תיאר הד"ר בשלווה וסיכם את דבריו בחיוך מסופק.
מה שאני בא להסביר פה-
שבאמת חשוב להיות מודעים למצב בארץ, בעולם. גם אם הוא רע. אבל יש דרך! אי אפשר לנהל שעה שלמה של תכנית שנצפת ע"י רוב מוחץ של צופים ולכלול רק תוכן שלילי ופסימי.
שנה שעברה היתה השנה האחרונה שלי בבית הספר. ומן הסתם, כחלק מהתכנית הלימודית, למדנו אזרחות.
בשיעור הנ"ל, שאגב, היה המועדף עליי, למדנו שהתקשורת משרה ו... איך להסביר את זה? (באמת קשה לי) מכתיבה את חיי היום יום פחות או יותר. אני מניח שאתם מבינים על מה אני מדבר. לשם ההמחשה- אם נהיה מודעים לאיום ביטחוני, חיינו יושפעו ונגיב בפחד כזה או אחר. לעומת זאת- אם לא נהיה מודעים לשום איום- אני מניח שנחיה חיי שלווה שקטים. "רחוק מהעין- רחוק מהלב".
בכל אופן-
התקשורת נוטה להשתמש בתוכן מרתיע, תוכן פרובוקטיבי- וכל זה- כדי למשוך רייטינג. ולרגע הם שוכחים את המעמד שלהם. את ההשפעה. ושוכחים שיש עוד הרבה מעבר למותה של ילדה בפתח תקוה (וחלילה- אני לא מזלזל). וכן, יש אפשרות לשלב גם כתבה על אותה אחת מהצפון שמנהלת לבדה כלבייה. או כל סיפור מרגש ומעורר השראה אחר.
כדרך אגב, אציין את התקשורת העולמית.
שנוטה להתמקד בטעויות של צה"ל, של הבטחון הישראלי.
להתמקד בפעילויות כאלו ואחרות שלכאורה, יכולות להשמע מאוד לא מקובלות- לא אנושיות- לא דמוקרטיות ולא עוד המון דברים.
אבל- שוכחים להתמקד גם בנקודות הכן חיוביות. ולציין במבזקי החדשות שלהם על אותו מקרה ספציפי- בו צה"ל (או גם צבא אמריקה)- שיחק אותה. להראות את הצד היותר מקובל ונחמד באותם אנשים שלכאורה מוגדרים כ"חיות". אבל בינינו? החיות בטבע, הרבה יותר אנושיות מאותם אנשים שגוררים את המציאות הנוכחית- למה שהיא. ולא ממש נותנים לנו תקווה לעתיד מזהיר יותר.
ובהשראת נושא הפוסט- אשמח לצרף כמה תמונות שימחישו את הרעיון- תהנו.
מודה, קצת התפזרתי בפוסט.
אבל בכל מקרה, אני מקוה שהעברתי את המסר.
פשוט זה מאוד מאוד מקומם. ואין ממש איפה להתבטא.. אז.. תודה ישראבלוג! אני מניח.