אנשים ואנשות

מה אני מרגישה?

טוב אפשר להגיד שאת הבכיות עברתי..

קצת מוזר

שבועיים וחצי הזויים

אני שמה לב שאפילו לא עשיתי עליו פוסט.. יותר טוב, לא מגיע לו..

חחחחחחח שורת ה"להכיר מישהו" עוברת תהפוכות כמו שלא ידעה מעולם בזמן האחרון..

אז חזרתי לשוק אההה?

כוסאמק הוא לא יכל לעשות את זה בתזמון יותר גרוע, בצורה יותר מעפנה, ובמילים יותר מטומטמות..

זה מדהים עד כמה אני מרגישה שדברים כאלה הולכים לבוא..

גם עם דולב וגם איתו..

כל אותו יום אני משתגעת, אני יודעת שמשהו הולך.. לפני 2 הפעמים באו שאלות כמו "תגיד הכל בסדר ביננו?" ובשניהם התשובה הייתה שכן, ואין סיבה שלא..

ואני מרגישה, אני תמיד יודעת. ואולי כי אני רוצה להאמין שלא, או אולי כי אומרים לי שאני לא צריכה להיות פרנואידית, או "בחורה" מידי.. אני יודעת. אני כלכך יודעת. האינטואיציות שלי לא משקרות לי אף פעם.

והפעם חשבתי שאני אחזיק יותר זמן.. אפשר להגיד אפילו שחשבתי שזה ימשך לפחות חצי שנה.. אולי כי רציתי להאמין שהוא באמת אוהב אותי?

ועולים לי משפטים שהוא אמר כמו "אם טוב לנו עכשיו, למה שלא יהיה לנו טוב גם מחר? וגם אחרי מחר?"

והנה לא טוב לו..

אפשר להגיד שהפעם אני עוברת את זה יותר טוב.. כוסאמא שלו. למה אני תמיד נופלת על בחורים כאלה?

-תודה רבה רבה רבה לבר שריל רעות ואפרתי.. אני אוהבת אתכן כלכך.. כל אחד היה מאחל לעצמו חברות כמותכן.. אין עליכן בכלללללל העולם!!!-

הוספה של הבוקר של אחרי.. (יותר נכון של 15:38 בצהריים)

אחרי לילה הזוי למדי.. שנע בין עצב לכעס לעצב לגעגוע להשוואה בלתי נמנעת לאקס הקודם

הבנתי כמה אני מתגעגעת לדולב

אני מניחה שאני סתם רוצה להעסיק את הראש שלי במישהו אחר.. (אולי כמו שהיה במצב הקודם.. שסוג של "הכרחתי את עצמי" להתאהב או משהו כזה בדור בשביל לשכוח את דולב, ועכשיו אני רוצה לחשוב על מישהו אחר בשביל לשכוח את דור.. אז ישר דולב קופץ לראש)

אבל הבנתי משהו שבאמת שעזר לי להרגיש הרבה יותר טוב

שכמה שבאמת הרגשתי עם דור בנוח והיה לי כיף איתו.. זה לא היה מתפתח מבחינתי בצורה בריאה

כאילו, לא היו פרפרים בבטן, היו רק חששות.. "בטח עם מאיה הוא יותר נהנה" "יופי עכשיו אני מייבשת איתו" "הוא בטח מרגיש כמו בכיתה א' איתי"

ומה שווה קשר בלי כל הפרפרים... בלי כל ההתרגשות?

כל הכיף זה לחוות את כל העניינים הראשונים (ואני לא מדברת רק על סקס) ביחד.. ללמוד ביחד, להתפתח ביחד.. וזה קצת מפחיד להיות עם מישהו הרבה יותר מנוסה ממני במערכות יחסים בכלל.. (ואני לא מחשיבה את עצמי לאחת שלא מבינה בכלל.. להפך..)

אני מניחה שהגעגוע היה צריך להגיע מתישהו.. ואם הוא לא הגיע ישר אחרי הפרידה הוא מגיע עכשיו..

ואני יודעת שהוא לא יחזור אלי בחיים.. ואולי זה גם הרבה יותר טוב שלא נחזור (בהנחה שתהייה הזדמנות כזו)

אבל באמת שהוא בחור מקסים. חוץ מבעית אדישות חמורה חיחי

אני שמחה שהייתה לי הזדמנות להכיר אותו יותר טוב.. גם אם זה היה רק לחודש

-פוסט שמסתיים באופטמיות-