זה הכול זמני בחיים.

אם זה החברים. המשפחה. האהבה.

זה הכול זמני בחיים.

הייתי הראשונה שתמיד אומרת לאנשים

לשחרר. לדעת לוותר.

לפרוס את הכנפיים ולתת לגוזלים לעוף

קיבלתי את הכאפה

ובכיתי את חיי

והבנתי שהגיע הזמן לייסם את מה שאני תמיד אומרת לאחרים.

לשחרר.

כשנשברתי

חברה אמרה לי :  " צוצ, זה לא קל להודות שלעמים אתה רוצה להחזיק מישהו בשביל שלא תצטרך לשחרר"

ונפל לי האסימון.

אנחנו כלום ושומדבר. אנחנו יכולים לעבור חיים עם בנאדם, לעבור איתו הכול. 

להתחתן. להביא ילדים. לחיות, לגדל.

אבל זה כלום ושומדבר.

מישהו תמיד יכול לקום וללכת.

הכול זמני בחיים.

זה או לקבל את הזמני הזה, ולזרום איתו. לנסות להפיק ממנו רק את המיטב, שזה מן הסתם הדבר הטוב ביותר..

או להיסגר. לא לקבל, לא להיחשף, לא ליפול.

אני בוחרת את הדרך הראשונה.

עם כל הכאב והקושי.

הכול זמני בחיים.

חיים פעם אחת. באמת חיים - רק  - פעם אחת.