כמו שכבר בטח כתבתי, אני עכשיו בבית ספר חדש, מחוץ לעיר והרבה יותר גדול מהקודם. כבר היום הרגשתי איזה הבדל גדול זה. ההבדל הכי גדול שהרגשתי הוא ביחס ובאמון שנותנים לתלמידים - מאוד קל להבריז משיעורים ולהיות לא אמינים, אבל הם מאמינים שאנשים באמת ילמדו ולכן זה נותן הרגשה ממש טובה. חוץ מזה, בשיעורים באמת לומדים, ולא כל היום דואגים לבעיות משמעת.
גם השיטה של הכיתות שונה - כל שיעור נמצא בכיתה אחרת ויש שני בניינים שונים עם המון כיתות. כל הזמן צריך לשים לב שהולכים למקום הנכון.
בגלל שאני בכיתה ט', השכבה שלנו היא הכי קטנה בבית ספר וכל הזמן עוברים לידנו אנשים ואומרים "הנה החמשושים! איזה חמודים" ודברים כאלה. הרגשתי מדי פעם ממש מוזר להיות בבית ספר שבו כולם גדולים יותר ממני.
עד השנה הייתי עם אותם אנשים מאז גן חובה, והיה ממש כיף לפתוח דף חדש ולהשאיר רושם שונה. כולם בוגרים יותר והרבה יותר כיף להסתובב איתם בהפסקות, כשאני יכולה לגוון במי שאני מסתובבת איתו. אני כן מתגעגעת לכיתה הקודמת שלי, אבל אני בטוחה שיהיה לי טוב בכיתה החדשה ואני כמובן אבוא לבקר בכיתה הקודמת.
התחלתי טוב כבר היום בזה שסיימתי את כל השיעורי בית שנתנו ואני גאה בעצמי על זה. כל מה שנשאר זה להתמיד בזה והכל יהיה טוב.
בהצלחה לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
