חזרתי היום הביתה מהבסיס. היה שבוע מתיש וקשה.. כשחזרתי אמא שלי מיד ניגשה אליי וסיפרה לי שהיום בשיעור אח שלי איחר ולאחר מכן גם קצת הפריע בשיעור, לכן המורה צעקה עליו מול כל הכיתה במשך כמה דקות. מהלחץ והכעס הוא פשוט שרט את עצמו בשני צידי הפנים שריטות רציניות. הפנים שלו אדומות, שרוטות ונפוחות. כששאלתי אותו למה עשית את זה, הוא אמר לי כי "כי הייתי עצוב ורציתי להעניש את עצמי". הילדון הזה בן 9. אני לא מצליחה להפסיק את הכאב בלב שלי. אחר הצהריים המחשב נתקע לו ולא יכולתי לעזור לו, הוא נורא כעס, התחיל לבכות ורץ לשירותים. רצתי אחריו מיד, לא נתתי לו לנעול את הדלת. האינסטינקט הראשון שלי היה שהוא יעשה לעצמו משהו. לא חשבתי בחיים שאני אגיע למצב שאני לא מרשה לו לסגור את הדלת בשירותים כי אני מפחדת שהוא יפגע בעצמו.
אני רוצה לעזור לו ואני לא יודעת איך. הבצפר שלו רוצה שהוא יראה פסיכולוג.. כואב לי כל כך.. אבל הוא מזכיר לי קצת את עצמי. וזה מעציב אותי מאוד. הוא בסך הכל בן 9...
יש לו הרבה בעיות. אבל הוא האח הכי מושלם שיכולתי לבקש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
