קמתי בחדר לא מזוהה, במיטה לא מזוהה, באותם בגדים בידיוק שלבשתי למסיבה של
לין, אדם עמד במרפסת, לבוש במכנס טרנינג ארוך ובלי חולצה, המיטה היתה חמימה,
היתי מכוסה בכמה שמיכות, ראשי נח על שתי כריות וכול המיטה (הזוגית אגב) בקצוותיה
היתה מלאה בכריות נקניק ארוכות בצבע לבן, הרמתי את גופי מהמיטה והסרתי מעלי את
השמיכות, הנעליים שלי לא נראו באופק ובמקומן היה זוג נעליים למרגלות המיטה, זוג
נעליים פרוותיות בצבע שחור, " קמת" אמר אדם בחיוך והתקרב אלי, "כן..." עניתי מביטה
סביבי, החדר היה צבוע כולו בלבן, וכול החפצים בחדר כמעט היו בשחור,
החדר היה מסודר כמו דירת חדר, היה שולחן קפה, ספה של שני אנשים, מיטה זוגית,
שולחן עם מחשב, על שולחן הקפה היה דיווידי נייד, " קרה משהו? " שאל אחרי כמה דקות,
החזרתי את מבטי אליו, " איך הגענו לכאן?...." שאלתי, עדיין ישנונית מעט,
" נרדמת על העץ, ולא היה עלייך לא טלפון לא כלום אז הבאתי אותך לכאן, את צריכה להתקשר
לאמא שלך?" ,
" לא... זה בסדר, אבל אני אשמח להתקלח..." עניתי וקמתי, אדם תמך בי כשעשיתי זאת,
" אני לא שיכורה אתה יודע" אמרתי בחיוך, הוא חייך חזרה, " אלך לשאול את אמא שלי אם
היא יכולה להביא לך משהו ללבוש במקום השמלה" אמר ויצא מהחדר
~
"אמא, אני יכול לקחת מהארון שלך משהו לחברה שלי? " שאל אדם את אימו שהכינה ארוחת
בוקר במטבח, " חברה שלך? ג'וני אמר שזאת ידידה שההורים שלה לא בבית ואין לה מפתח
ואין לה איפו לישון" אמרה אימו בהפתעה, " מעניין לי תתחת מה הוא אמר, אני יכול?"
" כן, אם תדבר יפה ואם היא תצטרף אלינו לארוחת בוקר" אמרה אימו בחיוך, אדם
חייך ועלה לחדר השינה של הוריו, אביו נמנם קצת אחרי טיול הבוקר שלו, " אז אדי, מה שלום
יוקי שלנו?" אמר ג'ון כשנכנס לחדר של הוריו ונשען על הארון בזמן שאחיו חיטט בו,
" נהדר, מחפש לה משהו ללבוש" אמר אדם, ומשך מהארון של אימו ג'ינס בלוי וגופיה שחורה,
" אתה יכול למסור לה ממני ש.." , " ג'ון, לך תחפש לעצמך חיים ותפסיק להידחף לשלי, למזלך
היא לא מגישה תלונה על הטרדה מינית" אמר אדם בהחלטיות לאחיו שלא היה רגיל
לכזה יחס, ג'ון חרק את שינוי בכעס, " בפרח כזה חייבים להיות עוד מתעניינים" אמר בחיוך ויצא אחרי אחיו.
~
" זה בסדר? " שאל אדם את בזמן שעמדתי בחדר המקלחת שלו ומדדתי את הבגדים שהביא מאמו,
" זה בסדר גמור, אני יוצאת" אמרתי לו ופתחתי את הדלת, המידה של אמא שלו היתה כמעט מושלמת,
" אמא שלך בטח יפיפה אמיתי ומחוטבת" אמרתי בחיוך והסתובבתי אליו, " קדימה, הולכים לארוחת
בוקר" אמר ותפס בכף ידי, הוא גרר אותי למטה במדרגות, הוא הושיב אותי בשולחן לבן וגבוה, על כיסא
שעוצב כמו פקק של בקבוק קולה זכוכית, הוא התיישב לצידי וחייך, כלב גדול ושחור התקרב והתחיל לנבוח,
אדם קם מהכיסא שלו והלך במהירות לכלב, " זה רוקי, והוא היצור הכי מעצבן בעולם!" אמר בקול ובחיבה
רבה, הוא התחיל ללטף את הכלב ולשחק איתו, " אל תשכח לרחוץ ידיים אם אתה רוצה לאוכל אחר כך"
צעקתי לכיוונו, " אמא שלי תאהב אותך" אמר אדם בחיוך והתקרב אלי, " אמא שלך כבר אוהבת אותה!"
נשמע קול נשי מאחורינו ואישה בסביבות גיל ה40 התקרבה לכיוונינו עם מגש גדול מלא בפנקייקים,
יכולתי להריח אותם לפתע, לא הרגשתי את הריח הזה בכלל לפני, חייכתי וקמתי, " אורחים לא עוזרים!"
אמרה בהחלטיות אימו של אדם, " אדי לך להביא עוד צלחת!" אמרה אימו והוא רץ למטבח, אדם חזר
עם עוד צלחת וסט סכו"ם והניח אותם לפני, " אדמונד שטפת ידיים לפני שנגעת בזה?" שאלתי אותו,
הוא רק נתן לי פרצוף זועף ונשא את הכלים ואת עצמו חזרה למטבח.
" את קוראת לו אדמונד? למה?" שאלה אימו, " זה שם יפה" עניתי בחיוך ועזרתי לסדר מחדש את הכלים ככה שיראו
בסדר, " סליחה שנפלתי עלייכם ככה" אמרתי, " שטויות! אדי אפעם לא הביא בנות הביתה, תמיד ידענו
כשהיתה לו מישהי אבל אפעם לא ראינו אותה, אז.. את סימן טוב!" אמרה האם בחיוך גדול,
חייכתי אליה חזרה, " הוא באמת קצת סגור..." אמרתי לפתע, אימו חייכה חיוך עצוב במקצת והביטה בי,
" הינה גברתי הנסיכה שטפתי את הכלים ואת הידיים!" הגיע אדם חזרה עם הכלים והצהיר בגאווה!
אני ואימו החלפנו מבטים ואז התחלנו לצחוק, " על מה אתן צוחקות?!" שאל אדם ברוגז,
" אדי לך תקרא לאבא שלך ולאחיך, אוכלים!" אמרה אימו בקול וחייכה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
