" אדמונד!" צעקתי לו בקפיטריה, רצתי אליו במהירות, משאירה
את הבנות לבד, לצפות בי מתקרבת אליו, " מה קרה? " שאל ונעמד מולי,
" הינה המפתח, והינה השער הראשון שלך במגזין נשים נשכח בתמונה של הצלמת
המפורסמת 'אמה'!" אמרתי בחיוך , אדם הכניס מהר את המפתח לכיסו וחטף ממני
את המגזין, תמונת השער היתה תמונה שלנו, והכתבה על זוגיות שהיתה שם,
שהיתה מטופשת לחלוטין , היתה עם צירוף תמונות שלנו, אדם עבר על כול המגזין
רואה את התמונות שלי ושלו ורק שלי, " ואוו זה ממש מגניב, אני בערך מפורסם!"
אמר בציניות ונתן לי חזרה את המגזין, " תני לי את השער" אמר והצביע על העיתון,
קרעתי את השער ממקומו ונתתי לו, לפתע שמתי לב שכולם מאטים את ההליכה לידינו,
בוהים בנו ומתלחששים, ג'ק ואלון עוד לא היו איתו והוא ישב לבד בשולחן,
" בוא נשב" אמרתי והחזקתי בידו, " אל תעשי דברים כאלה, עוד עלולים להאמין
לסיפורים של ג'ונתן ששכבנו" אמר בחיוך, חייכתי חזרה והבטתי על כולם, לין סימנה
לי לחזור אליהן, ג'ונתן עמד לידה בחיוך גדול, קמתי ולקחתי את התיק,
" תהני איתן" אמר אדם בחיוך, " תודה אדמונד" אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה על
השפתיים.
" אז באמת שכבתם!?" קראתי את הפתק שלין העבירה לי בשיעור, " לא"
עניתי והעברתי לה חזרה, מנסה להקשיב ולו מעט במה שהמורה ממלמלת,
" אז !?" יכולתי לשמוע בראשי את הקול העצבני של לין וחייכתי, " לא דעת, סתם כזה"
עניתי תשובה של ילדה בת 12 מאוהבת קטנה, לין החזירה לי את הפתק עם ציור של
פרצוף עם גבה מורמת, צחקקתי לעצמי והסתובבתי מחוייכת אליה,
" הוא נחמד" עניתי, " יוקי, נחמד זה לא מספיק כדי להפוך לחברה שלו אחרי יום!"
צעקה לין מתוך הפתק, " לין, תסמכי עלי" כתבתי לה, ראיתי אותה מעבירה מבטים,
מהפתק אלי וחזרה, אולי אני ממהרת עם אדי, אבל לא אכפת לי, שנה אחת, מגיע לי
להנות קצת.
ישבתי בחוץ על הדשא, חושבת לעצמי כמה נחמד המצב הזה, הכול שקט, אין
אף אחד כאן עכשיו, כולם לומדים, כן, מבריזה, כיף כיף כיף.
" היי " שמעתי את קולו של אלון מאחורי, הוא תיישב לידי והביט לאותה נקודה
שהבטתי עליה, " מבריזה?" שאל בלי להביט בי, " כן" עניתי, הוא לבש
חולצה לבנה מכופתרת וג'ינס חדש כחול בהיר, חייכתי למראה הנקי שלו,
תפסתי את הפלאפון והדלקתי שיר של גאגא, born this way
" את שומעת לידיי גאגא?" שאל אלון, " לא, סתם יש לי שירים שלה בפלא
ואני מכירה את המילים" עניתי בחיוך ציני, הוא חייך אלי חיוך קצר,
"I was born this way" חזרתי על המשפט כמעט לכול מהלך השיר, נראה
כי הוא צרב קצת לאלון, " אלון, אתה חושב שאני ממהרת עם אדם? " שאלתי,
הוא הביט בי לרגע, " אדי בחור טוב, אבל כדי שתדברי איתו על לאן זה הולך,
עוד יקרה שלאחד מכם זה סטוץ ולשני רציני, אז מזה בישבילך יוקי?"
הבטתי בשמיים לרגע קצר, ואז באלון בחיוך, " לא יודעת"
הלכתי במסדרון הריק, לבושה בג'קט וג'ינס בלוי, ידיים בכיסים והשער השחור גולש
על גבי, הלכתי לכיוון הכיתה, עוד 30 שניות צלצול, 29, 28...27...26....25...
הרגשתי בכול צעד פעימה, כול פעימה שניה, כפייתיות? אולי, לא שינה לי מעולם,
15....14....13....12....11.... חלפתי על פני לין וג'ונתן שהתמזמזו בכניסה לשרותים
בחיוך קטן, 5....4....3.....2.....1....
" יוקי!" שמעתי את קולה של לין שרצה אחרי עד לאוטובוס, " יוקי!" אמרה מתנשפת והסדירה
את נשימתה כשעלינו לאוטובוס, " זה בסדר" אמרתי בחיוך זדוני שלא הצלחתי להוריד מפני,
" לא אספר" , לין הביטה בי עם פרצוף חצי מודאג חצי עצוב, " לין, תסמכי עלי" אמרתי לה,
" יוקי אני לא מכירה אותך בכלל, איך אני אסמוך עלייך?" אמרה בקול עצוב, הבטתי עליה לרגע,
היא נראתה עייפה, " למה את לא רוצה שיידעו?" שאלתי אחרי כמה דקות שתיקה,
היא הביטה דרך החלון, " את יודעת משהו יוקי? " שאלה, " את לא יודעת" סיימתי את משפטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
