לא קשור זה לזה, לא קשור זה בזה, אין סדר-אין עריכה-אין כלום. פשוט כתבתי..
NO NAME- or just, LIFE
לכל אדם יש את הסיפור שלו, האמת שלו, הנוסטלגיות שלו, החיים שלו.
כל אדם מאמין במשהו, אוהב משהו, שונא משהו.
כל אדם שונה בדעתו, בהתנהגותו, בדיבורו.
ואני שואלת את עצמי, בשביל שאדם יוציא ספר על עצמו- על עברו, על חייו, עולמו, מה צריך להיות בספר בשביל לעניין אנשים? בשביל למשוך אותם לקרוא את הספר?
הוא צריך לספר שהיה חנון חרשן וכעת הוא סלבריטי מפורסם?
הוא צריך לספר שאמא שלו מתה והוא נשאר לגדל את כל אחיו בכוחות עצמו?
הוא צריך לספר על החוצפה שלו למורים בבית ספר ועל כל הנכשלים ואיך למרות הכול הוא השקיע והצליח?
על מה בן אדם צריך לכתוב כדי לעניין בני אדם אחרים? תמיד צריך לחפש נושא 'חריף', כזה שיעניין את כולם, שימשוך אותם לקרוא?
אז מצד אחד, כן. הרי אם אדם יכתוב ספר משעמם אף אחד לא ירצה לקרוא אותו. אך אני מאמינה שלכל אדם יש את סיפורו ואת אירועי חייו והוא מוזמן לחלוק אותם עם הסביבה. אתם תבחרו אם לקרוא או לא, אבל הוא? עשה את שלו. זה סיפורו, אלו חייו והוא יצא המנצח הכי גדול, בתחרות מול עצמו.
~
נוער. 'אח, הנוער של היום' כמו שהזקנים שבחבורה נוהגים לומר. והם צודקים. הנוער של היום הוא לא הנוער של פעם וגם לא הנוער של העתיד. אך דבר אחד בטוח, לנוער באשר הוא-עבר,הווה או עתיד, יש קשיים והתמודדויות חדשות מידי יום, אם זה החברה, אם זה המשפחה, אם זה מקום מגורים, לימודים ועוד שלל צרות ובעיות. והכי מבדר, שכל אחד בטוח שהבעיות שלו הן הגדולות ביותר והמסובכות ביותר! אבל זה בסדר, זה טבעי לחשוב ככה. כשאתה נער מתבגר אתה מוצף בקשיים ובבעיות שבעתיד אולי תסתכל עליהם ותצחק: 'איך יכולתי לבכות מדבר כזה? למה לקחתי את זה כל כך ברצינות?'.
כשאתה מתבגר, הכול נהפך לרציני יותר, פוגעני יותר, נ ו ר א י יותר.
אתה מרגיש כאילו אתה סוחב את כל העולם על כתפיך,ותוך כדי שאתה סוחב אותו בדרך הארוכה והמייגעת, הוא עוד מתלונן. אח, העולם הזה..
איש לא מצא ואני מניחה שגם לא ימצא את התשובה ל' איך לשרוד את גיל ההתבגרות'. אתה יכול להיות במעמד נמוך, להשקיע בלימודים, להנות עם כמה מחבריך הטובים ולעבור את התקופה בשלום, או שאתה יכול לנסות מידי יום 'לעלות בדרגה' ולהיות יותר מקובל בחברה.
אבל מה היא החברה? מי אלו האנשים שכולם אוהבים? שכולם רוצים להיות בחברתם? להתנהג כמוהם, להתלבש כמוהם, לדבר כמוהם?.
האם הם טובים יותר? אולי.
האם הם יפים יותר? ייתכן.
האם הם מצחיקים יותר? יכול להיות.
אך זה מה שמונע ממך להיות עצמך? זה מה שיגרום לך להרגיש רע עם עצמך? שאתה לא מספיק טוב בשבילם? לא מספיק יפה בשבילם? לא מספיק מצחיק בשבילם?.
קודם כל תהיה מצחיק בעיני עצמך, תהיה יפה בעיני עצמך, ת א הב את עצמך, ואחרי זה תפנה לחשוב מה החברה חושבת עליך.
אבל בעצם, מה כל המהומה סביב העניין? מה זה משנה אם 'המקובלת' של השכבה לא ממש אוהבת אותך? מה זה משנה אם 'החתיך' של השכבה לא רוצה להיות בחברתך? זה עושה אותך 'שווה' פחות? או 'שווה' יותר?. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה, וכנראה שגם לא אבין. גם אם אנשים יחשבו בדרך הזו, הם עדיין יעדיפו להיות בחברת ה'מקובלים' ולא בחברת ה'חנונים', הם עדיין יעדיפו להיראות מצחיקים יותר, יפים יותר, 'שווים' יותר. אני נוהגת לשים מרחאות כי זו פשוט פנטזיה. יום אחד מישהו קם ואמר 'אני אהיה מקובל!', מצא קורבן-הפך אותו לחנון והגדיר אותו בתיאור חיצוני מסויים, וכך העולם פעל. ופועל. וימשיך לפעול.
יש הגדרות מסוימות לכל דבר- מקובל, חנון, פרחה, ערס. הכל בנוי מסטיגמות, דעות קדומות וסטריאוטיפים שגויים.
בבית ספר אני לומדת על כל זה בשיעורי סוציולוגיה, אבל בלי קשר לזה שחובה ללמוד, זה דבר מהחיים שלנו. דבר שקורה לנו יום-יום מול העיניים, ורובנו מתעלמים.
אם חבורת מקובלים יצחקו על חבורת חנונים, למישהו יהיה אכפת? הרי בוודאי שהצופים מהצד ירצו להשתתף בצחוקים של המקובלים, להיות חלק מהם, להיראות שווים בעיניהם. הרי מי יעדיף את ה'חנונים'- אלו שכל היום לומדים? לא יוצאים מהבית? הנה, הבאתי לכם עוד סטיגמה שגויה. מי אמר שכל החנונים כל היום לומדים? או לא יוצאים מהבית?.
מי בכלל יכול לתת לעצמו את הזכות, לתייג בן אדם בכינויים כמו 'חנון', 'מקובל', 'פרחה' וכדומה? מסתבר ש.. כולנו
כמה שתנסו להכחיש, תנסו להתעלם, תשימו שלט 'אני שונה!!' לא תצליחו לשנות את הדעה של הסביבה. רוב העולם אם לא כולו בנוי משלושת הדברים הללו- סטיגמות, סטריאוטיפים ודעות קדומות. דברים שאף פעם לא אבין איך בני אדם עדיין ממשיכים לייחס להם חשיבות.
אז קוראים יקרים, אני בטוחה שלא חידשתי לכם פה שום דבר, כי אלו ובאמת דברים שקורים לכם מול העיניים יום-יום וגם אם נרצה, אי אפשר להתעלם מהם. אז הדבר היחיד שאני מבקשת מכם הוא פשוט להיות עצמכם. אל תתעסקו במחשבות שווא ובהתנהגויות מטומטמות שהחברה תכתיב לכם. זכרו- אתם מיוחדים בשל עצמכם!
תסתכלו במראה- ותגידו לעצמכם כמה שאתם יפים. כמה שאתם חכמים, כמה שאתם מוכשרים, כמה שאתם מוצלחים ומיוחדים!- כל אחד בדרכו שלו.
תשאפו להיות רק עצמכם ובכך לפרוח- אל תנסו להיות מישהו אחר, אתם מיוחדים בדיוק כמו שאתם, וזה מה שיפה בכם! זכרו שאין אנשים מושלמים! כולנו נוצרו מאותו 'חומר', וכולנו שווים זה לזה. אומנם יש כאלו שיותר טובים בתחום זה או אחר, אך זה לא מונע ממכם להיות טובים באותו התחום\במשהו אחר.
האמינו בעצמכם, שמרו קרוב-קרוב את החברים האמיתיים ואל תחששו מדבר:)
~
לסיום, כמה משפטים שהשפיעו עליי בעבר ובהווה הקיים –
'אתה צריך להפסיד כדי לדעת איך לנצח'
'ברגע שהציפיות ייעלמו, דברים יתחילו לקרות'
'גם כשאתם עצובים, אף פעם אל תפסיקו לחייך. זה יכול לגרום למישהו להתאהב בכם'
'תשיר כאילו לא שומעים אותך
תרקוד כאילו לא מתבוננים בך
תאהב כאילו לא פגעו בך מעולם
ותחיה כאילו שאתה בגן עדן'
שיהיו לכם חיים נהדרים 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
RON:-)
