בחודש האחרון איתן (שם בדוי) כבר פחות זמין בשבילי. אני לא יודעת כל כך איך אני מרגישה לגבי זה.

היה לי ברור שהרגע הזה יגיע ושהוא יתחיל לצאת עם מישהי, ואז אנחנו כבר לא נהיה חברים טובים כמו פעם. הוא סיפר לי לפני חודשיים שהוא קנה איזה "קורס של סניה" באינטרנט, ושהוא שם לעצמו מטרה למצוא מישהי סוף סוף.

הוא הבטיח שזה לא ישפיע על הידידות שלנו, אבל כרגע הוא עוד לא מצא אף אחת ספציפית, "מיוחדת" כמו שהוא אומר, אז בינתיים זה המצב סתם מוזר. אני רואה אותו מחליף בחורה כל יומיים, ולאט לאט הוא נעלם לי. אני לא יודעת אם זה מפריע לי בגלל היחס לבנות, כמו שזה מפריע לי בגלל שהוא מעדיף לבלות עם סתם בחורה ולא איתי, כשאני צריכה את התמיכה שלו עכשיו ופתאום הוא נעלם לי לים עם ההיא וסרט עם הזאת.

אם זאת היתה חברה הייתי יכולה להתמודד עם זה והייתי שמחה בשבילו, באמת, אני גם מקווה שימצא מישהי "מיוחדת". אני מודעת לזה שהוא לא יכול להיות איתי כל הזמן. גם לי זה לא בריא לפתח תלות בבן אדם אחד.

אבל קצת מוזר לי שמהילד החמוד שהיה שם בשבילי תמיד 24\7, הוא הפך לסוג של זיין שעסוק ומבלה כל הזמן - והכי נורא - לא זמין (פעם ראשונה קרה לי שהוא לא ענה לי לטלפון ולא חזר אלי כמה שעות! אחר כך הוא סיפר לי איך בדיוק "נטלי" הייתה ערומה אצלו במיטה ושיגעה אותו וכמה כיף היה להם).

אפילו שקלתי לפנות לסניה הזה במכתב ולהגיד לו מה קרה בגללו.

בכל מקרה, שלשום נפגשנו אני ואיתן סוף סוף, שיתפתי אותו מכל הלב וסיפרתי לו על מה שקורה אצלי בעבודה, על הבחור ההוא שהבריז לי ואני כבר לא מדברת איתו, למרות שזה עדיין קשה. הוא הקשיב לי, היה חמוד ונחמד, והוא אפילו הביא לי חיבוק תומך. הוא אמר לי שהוא לא נעלם והידידות שלנו כן חשובה לו. הבטיח לנסות לפנות גם יותר זמן בשבילי. אבל פתאום מאמצע שום מקום - אחרי שעה, הוא אומר לי "בעדינות" שהוא צריך ללכת לאיזו "פגישה". הוא לא אמר בדיוק מה זה אבל אני מנחשת לבד. למרות שאני שמחה בשבילו מכל הלב, באמת, זה מציק, ואני מתגעגעת אליו (כדיד, כמובן).

שלכם, 

M.K