BEST WISHES FROM SABINA

עכשיו כשאני חושבת על זה עכשיו ברגע זה , אחרי כל ההסלמה הזאת ,שיש בעצם שני צדדים למטבע שלנו 

ישראל vs. עזה 

ואני נתפסתי על המחשבה הזאת אחרי שאחד העיתונאים ציין באחד התשדירים שהוא דיבר עם אחד מתושבי עזה והוא אמר לו 

שהתושבים מתחננים לחמאס שלא יעשו להם את זה שוב 

שעופרת יצוקה לא תחזור על עצמה 

ואז הבנתי האנשים המצולקים האלה הם בעצם עזה 

הם אלו שיהיה ניתן להגיע איתם להסכמים , אפילו הסכם שלום 

והרי  שלטון החמאס זאת דיקטטורה מזעזעת וחסרת רחמים

היא זאת שמונעת מאיתנו שקט , כל ארגוני הטרור שעומדים בראשם בני אדם אחוזי דיבור אסלמיסטי 

שהתמכרו להרגשת המלחמה המוצדקת שלהם כביכול , כנגד העולם . 

ממש גיבורים . 

לכן כשאני שומעת אמירות כמו , צריך להפציץ אותם עד אחרון הערבים 

או בדיחות מבחילות כמו : ״ אני רוצה שיגיע היום שבו אני ארשום בחיפוש של גוגל - עזה , וזה ירשום - לא נמצאו תוצאות .״

אנשים ששבויים בעזה , הם אנשים חסרי עתיד או תקווה . 

בגלל זה אני בעד הפסקת האש הזו ,אני לא רוצה שימשיכו לעשות טרור על באזרחים האלה .

כי בניגוד לתושבי כזה אין להם שילטון שמוטרד מהרווחה והביטחון שלהם , עלובי הנפש האלה יכולים להסתמך רק עלינו . 

אז מה תגידו לבן אדם שצריך להסתמך על ״האויב״ כדי לשרוד ?

ואנחנו כפויי טובה , יש מישהו שמנסה לדאוג לנו , ואנחנו כמו חזירים רק דורשים ומקללים . 

אתה המיץ של הזבל . 

ולא אכפת לי שאתה חולה 

ולא אכפת לי שאתה מדוכא

לא אכפת לי שאתה עצוב 

ואני לא צריכה את הדאגה והאהבה וההתחשבות שלך

אני צריכה אותך מעוך על האספלט ביציאה מהתחנה המרכזית בתל אביב . 

שכל ישראל עברו לך על הקרביים עד שיהפכו לריקבון. 

זה לא מגיע לי . 

אבל כן מגיע לך . 

השחתת לי את הזכרון וכל תקווה לסמוך על גבר . 

הייתי מאוד שמחה שמישהו במדינה הזאת היה תקיף . 

כבן אדם דוחה , עצבני והחלטי במיוחד אני יכולה להכריז על עצמי כפדנטית 

שלצערי מצפה לאותו הדבר מהסביבה שלה

ומה שיותר מתסכל הוא , 

שהיא יודעת שהיא רוצה יותר מידי . 

שהמחלמה הזאת כבר תסתיים אני לא מסוגלת לחיות בשיתוק הזה עוד יום אחד . 

וויכוח מאחורי הקיר :לא ... לאאא. 

אני דופקת על הקיר במטרה שיביאו לי את הטלפון , כי אני כבר יודעת במה מדובר עוד מאתמול

זה הם , מה אפשר כבר לעשות אם לא בטוב אז ברע , לפחות נעשה את זה בכבוד

אמא נכנסת לחדר : סבינה תגידי שאבא לא בבית . 

אני עונה בחצי הכרה : כן ? 

״ שלום סרגי נמצא ? הוא קיבל צוו 8 ״

   כן אני כבר מעבירה לך אותו . 

אמא שלי אולי מוכנה מינימום לירות בי , אבל בחייאת היא חושבת שאם היא ניתקה להם אתמול אז בזה זה נגמר . 

הם חפרו כל הלילה , שמעתי . 

הבחור אמר שהם באשדוד מהלילה ומחכים לאבא שלי , שיתארגן כמה שיותר מהר . 

אמא שלי הוציאה את המדים , אולי הבגדים הכי מקומטים שיצא לי לראות . 

אבא שלי נראה מגניב במדים , אבל אז אני נזכרת שהמקום שאליו הוא נוסע פחות . 

ליוויתי אותו לנקודת איסוף וזה אולי היה הרגע הכי עצוב ומצמרר שאני זוכרת בשנים האחרונות . 

הוא פאקינג בן 40 , מה ? לאן ? 

אני גאה בו שהוא לא מתחמק מאחריות ויוצא למילואים עם ראש זקוף 

אבל פתאום המצב ממאוס עבר למלחיץ ,זה האבא השמן שלי שאתמול שיחד אותי בשוקולד תמורת הטאבלט גויס היום ? 

זה שבמקום כל בן אדם נורמאלי באזעקה לחפש מרחב מוגן עומד בחלון ומצלם . 

איך אפשר לשחרר דבר כזה ??

״מדינת תל אביב הזונות האלה סוך סוף יבינו מה זה לחיות בפחד״ ...

מה ?? 

אני אישית פשוט מאוסה מהמצב ,אבל רוב הדרום פשוט בהיסטריה כאילו שבחיים לא ידע מה זה הסלמה 

אבל מה זה אומר עליכם ,כשאתם מרגישים מרוצים ומסופקים ששלחו טיל על תל אביב ,שכביכול חיים בבועה וכןן אין להם מושג מה זה לחיות בשולי התמונה 

וכן זה נכון הם לא יבינו אותנו לגמרי , אבל לאחל להם לקבל טיל או שניים על הגג בשנקין ? 

זו ממש לא המנטליות של הדרום אחרי כל מה שעברנו .

כי כשתופיע הבשורה שנוסף עוד מת לרשימה , לאף אחד לא יהיה מספיק לב לומר 

עכשיו אתם יודעים מה זה .