יאעעוווו אין מצב !
אני!
עכשיו !
יושבת !
וכותבת פוסט !
ואתם בטח בכלל לא מבינים מה הבעיות שלי ,אבל מאז תחילת החופש לא הייתה לי שנייה לנשום .
סוף כל סוף השגתי עבודה סדירה ורווחית , אבל כמה שזה נשמע יפה מהצד , האמת היא ,שזו פשוט עבדות .
התחלתי לעבוד כמלצרית בנאפיס , ובהתחלה זה היה כל כך כיף , כי למדתי כל יום כל כך הרבה דברים חדשים והייתי טובה בהם
מחמאות לא חסרו לי , הכרתי אנשים חדשים והכל היה בוורוד .
אבל לאט לאט התחלתי לראות דבריםמאוד מטרידים , ילדים בני 17,18 עובדים 15 שעות ברציפות , כעיקרון אפשר בכלל לא לחזור הביתה כי יש להם עוד משמרת של 6שעות בעוד 3 שעות .
אבל זה עוד כלום , היחס המפחיד של ההנהלה לטעוייות כמו למשל, להזמין מנה אחת כששולחן ביקש משהו אחר , בלי כוונה !
זה התבטא בצעקות, עצבים ובמקרים הכי מכוערים חיוב של המלצר על המנה.
תחשבו ביום טוב אני יוצאת ממשמרתעם 200שקל אחרי משמרת מושקעת , שבה כמלצרית חדשה עשיתי טעות והזמנתי מנה לא נכונה שעולה50שקלים
וחוייבתי עליה , כלומר שעתיים עבדתי לחינם !
ויש אנשים,שלא מודעים,לעובדה המזעזעת שברוב המקומות המלצרים עובדים רק על טיפים !
בכל מיקרה בשבועות האחרונים אני מרגישה על הבשר שלי את הגהנום שבעצם הנאפיס מהווה , משמרות כפולות , משמרות כפולות ליליות ....
אין לי חיים , אני בקושי מוצאת כוחות להחזיר שיחות שלא לדבר על יציאות , אבל נפשית הרבה יותר קשה כי אני רואה את העבודה שלי כעבודת צוות וזה בכלל לא הגיוני מבחינתי לא לעזור, חבל ששאר המלצרים רואיםבזה משהו לא שגרתי ...
ומעדיפים לעמוד להסתכל מהצד על מלצר קורס.
אני על סף שבירה כי אני לא יכולה יותר לטחון את עצמי בנאפיס ,המנהלת ראתה אותי כבר עם דמעות בעיניים (שוב) שזה סיפור בפני עצמו והבטיחה לי 3 ימי חופש שבוע הבא , ושתבינו , בזמן נאפיס , זה מלאאאאא , כי אתה חייב לקחת חופש על שבועיים לקבלת אישור .
חחח אני פשוט מבינה כמה שאני חמדנית .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
