הנה לכם סיטואציה: התקשרו אליכם אורחים ובהתראה קצרה הם מודיעים שהם קופצים לביקור. אין הרבה דברים בבית, אולי פיצוחים, שתייה קלה, פרוסת עוגת ביסקוויטים אחרונה מלפני כמה ימים ושום דבר נוסף מיוחד. מה עושים? אז קודם כל, בלי לחץ. הוא לא מועיל לכלום. ושנית, ניגשים לעבודה. המתכון הבא קל נורא להכנה. הוא מושלם לאירוחים, לילדים קטנים, מסיבות יום-הולדת או סתם כנישנוש לרווקים מורעבים. כל מה שצריך הוא מלוואח, נקניקיות וקטשופ (אם אתם משקיענים ושונאי קטשופ כמוני, אתם מוזמנים להכין עם רוטב פיצה. זה יוצא הרבה יותר טעים, תאמינו לי).  

המצרכים עולים גרושים, ההכנה מהירה (מקסימום 20 דקות), התוצאה טעימה וקראנצ'ית. ילדים מתים על זה. 

היידה, הבשילו שרוולים, שנסו מותניים ויאללה לעבודה. 

לביסוני המלוואח:

1 חבילת מלוואח (של 6 יחידות).

2 חבילות נקניקיות.

קטשופ.

1 ביצה טרופה לבירוש.

שומשום.

הכמות: 30 ביסונים ממכרים. 

לרוטב הפיצה:

2 כפות שמן זית.

2 כפות רסק עגבניות.

4-5 כפות מים.

1 בצל קטן.

1 שן שום.

מלח לפי הטעם.

פלפל שחור לפי הטעם.

מעט אורגנו (אם אין אפשר גם זעתר).

קורט סוכר.

קורט פפריקה אדומה (חריפה או מתוקה, מה שתרצו).

מתחילים עם הרוטב לפיצה. אם החלטתם לוותר עליו אז תתקדמו הלאה, אם לא - תמשיכו לקרוא.

מתחילים בסיר קטן אליו יוצקים שתי כפות שמן זית ומיד מגרדים (כן, עם מגרדת) לתוכו את הבצל. תמיד תשמרו על אש נמוכה וזיכרו: אנחנו לא מטגנים או מזהיבים את הבצל, אנחנו בסך הכל מאדים ומוציאים מהבצל את הטעמים שלו. יש? יופי. אפשר להמשיך.

עברו 30 שניות והגיע תורו של אדון שום. אדון שום לא אוהב שקוצצים אותו דק-דק, הוא אוהב שכותשים אותו. אז בלי להתעצל, כתשו גם אותו, הוסיפו לסיר וערבבו היטב. בשלב הזה אפשר לשחק עם הלהבה בין בינונית לנמוכה. להבה גבוהה נשארת מחוץ לעסק. שום שרוף זה לא טעים.

קחו קערה קטנה ושימו בתוכה את רסק העגבניות ודללו בעזרת המים עד ליצירת בלילה לא נוזלית ולא סמיכה מדי. חפשו את האמצע.

אגב, הרבה אנשים מתבלבלים בין רסק עגבניות לבין עגבניות מרוסקות. חבר'ה, אני חושבת שכדאי שכבר עכשיו נבהיר את הנקודה: רסק עגבניות היא המשחה האדומה, בניגוד לעגבניות מרוסקות, שזו בעצם בלילה נוזלית יותר מרסק העגבניות המשחתי. כן. לענייננו:

הוסיפו את הרסק המדולל לתוך הסיר.

זרקו פנימה את כל שאר התבלינים. אני לא מחבבת אורגנו אז לא הוספתי, הסוכר והמלח נמסו אי שם בתוך הרוטב. אגב, הסוכר בא כדי לאזן את חמיצות העגבניות. אל תוותרו עליו.

הרוטב המוכן שלכם אמור להראות כך. חשוב שלא תוסיפו יותר מדי מים כי אז הרוטב יהיה דליל מדי למילוי. אם בכל זאת הוא יצא דליל מדי, הגבירו את הלהבה וערבבו כל הזמן עד שיתאדו חלק מהמים והרוטב יסמיך.

זהו, כבו את האש והניחו בצד לקירור. 

דרך אגב, אפשר להכין את הרוטב ולשמור לפעם הבאה אם יתחשק לכם להכין פיצה במקום להזמין מאיזו פיצרייה ולבזבז כסף כשאפשר להינות ממשהו שאתם יצרתם.

 עוברים למלוואח, שהוא הכוכב שלנו הפעם. אני בטוחה שיש אותו בכל בית עם ילדים קטנים ובמידה ואין אז אפשר לקפוץ שניה למכולת הקרובה ולקנות חבילה. מלוואח לא צריך לעלות לכם מעל ל-20 שקלים. נתקלתי בחבילות שמגרדות את ה-30 וזה פשוט נראה לי מגוחך. לא צריך לבזבז כסף על מחירים מופקעים, גם חבילה ב-15 שקלים (כמו זאת שכאן) תעשה את העבודה מצוין. מבטיחה.  

חותכים את המלוואח לרצועות ברוחב של כ- 2 סנטימטרים. חשוב להשתמש בסכין חדה מבלי לסבך לעצמכם את החיים. את המלוואח חותכים כשהוא עוד די קפוא (לא קל לעבוד עם מלוואח בצקי שנמתח ומסורבל לעבודה), במהלך החיתוך הוא יפשיר מעט ויהיה יותר קל לעטוף אותו מסביב לנקניקיה.

את שלב המדידות רצוי לבצע לפני המריחה של הרוטב. בדרך כלל לכל שתי רצועות מלוואח צריך נקניקיה אחת מחולקת לשניים, אז לא תהיה בעיה.

חממו תנור לחום של 180 מעלות והתחילו בעבודה: לוקחים כפית מהרוטב (או הקטשופ. בלעכס) ומורחים על המלוואח, את הנקניקיה שמים בקצה הרצועה ומגלגלים. במידה ושמתם יותר מדי, חבריי הנדיבים, קחו סכין וגרדו את השאריות.

התוצאה:

סדרו את המלוואחים על גבי תבנית עם נייר אפייה (שימו לב: הניחו אותם עם ה"פתח" כלפי מטה), הברישו בביצה, בזקו שומשום מעל והכניסו לתנור ל- 15 דקות.

הטיפ היחידי שאני יכולה לתת לגבי אפייה הוא שתמיד צריך לקחת זמן. כך גם תימנעו משריפות ובעסות, מניסיון.

הוציאו אותם מהתנור והמתינו מעט עד שיתקררו. שיהיה לכולם לבריאות, יאמי!

חברים יקרים, אני מכריזה על כך שמעכשיו תוכלו למצוא אותי גם כאן. אינג'וי.