בייגל ירושלמי כמו זה שמוצאים ברחוב וקונים הכי כיף לאכול חם, עם ציפוי זעתר או שומשום, זהוב מעט ועם מעטפת פריכה אבל פְּנים רך וטעים.

נכון שארה"ב היא ארץ הבייגל'ס והיא, כביכול, המומחית הגדולה לבייגלים - אבל כלום לא משתווה לטעם הנפלא של בייגל ירושלמי אמיתי וטרי שיצא בזה הרגע מהתנור, נכון? נכון. אז תסכימו איתי שאם אפשר להכין בבית במינימום זמן וכסף, עדיף על הקנוי.

בייגלה הוא מאפה קליל מאוד, לא קשה להכנה, מתוק או מלוח, אפשר לאכול אותו עם כל דבר (אלא אם כן אתם שומרים כשרות, אבל גם לזה יש עסקת חילוף). בקיצור - אם אתם עדיין בספק אם בא לכם להכין או לא, תנו לי להראות לכם כמה זה קל וטעים. לא תתחרטו.

תוכלו למצוא אותי כאן עם עוד מתכונים!

לבצק הבייגל:

1/2 2 כוסות קמח לבן.

בערך 1/2 1 כוסות חלב חמים (או 1/2 1 כפות גדושות של אבקת חלב פרווה).

1/2 שקית שמרית או 1 כף שמרים יבשים.

3 כפות סוכר.

3 כפות שמן צמחי.

1/2 כפית מלח.

1 ביצה לבירוש.

הכמות: 4 בייגל'ס ממכרים.

לציפוי:

זעתר.

שומשום.

על להבה גבוהה מחממים את החלב למשך 2-3 דקות. החלב לא צריך להיות רותח, הוא אמור להיות חמים, כזה שנעים לגעת בו.

בינתיים שמים את הקמח והשמרים בקערה ומערבבים קלות עד להעלמות השמרים בקמח. פעולה זו מונעת את המגע של השמרים עם המלח.

מוסיפים את הסוכר ומעליו את המלח (עדיין לא מערבבים). מוסיפים את השמן והחלב בהדרגה ומתחילים בלישה. אגב, מי שרוצה לעשות את הפעולה הזאת ידנית יכול, ומי שלא, יכול ללוש במיקסר בעזרת וו הלישה.

לאט לאט ייתגבש לכם בצק אחיד, גמיש וחלק. מכסים בעזרת ניילון נצמד ושוכחים ממנו לשעה-שעה וחצי או עד להכפלת נפח הבצק.

בימי חורף יש לבצק נטייה לא לתפוח כראוי. במצבים כאלה אפשר לחמם תנור לחום של 50 מעלות, לכבות ולהשאיר להתפחה בתנור סגור. עובד מעולה, ניסיתי. 

לאחר שהבצק תפח אפשר להוציא אותו לאוויר. אם אתם רוצים ליצור את הצורה המסורתית (כמו בתמונה למעלה) אתם פשוט צריכים לחלק את הבצק לכדורים, לעשות חור בכל אחד מהם ולאט ולאט פותחים אותו לבייגל ארוך וצר. אתם יכולים גם לעשות אותו בצורה של בגט. אני שילבתי.

מתפיחים שוב לחצי שעה בכיסוי של ניילון נצמד או מגבת. בחמש דקות אחרונות מומלץ לחמם את התנור ל-180 מעלות.

עברה חצי שעה והבייגל'ס הנהדרים מתחילים לקבל חיים. מברישים בביצה ובוזקים שומשום או זעתר מעל, מכניסים לתנור ואופים למשך 14-15 דקות.

לא חייב לתת להם להתקרר לחלוטין, כשהם חמימים הם טעימים לא פחות.

קדימה, לאכול לפני שייגמר. בתיאבון חברים!