בתור אחת שדווקא מאוד מחבבת את האויב, הפחמימות, הכי אני אוהבת לנשנש אצבעות שום חמימות ורכות תוצרת בית. אלה הן אחת מתוספות האולטימטיביות לארוחות, לאירוח חברים (מתעלפים על זה! מבטיחה) או סתם לצד איזה סלט רענן. ממליצה בחום לנסות את המתכון, באמת שלא תצטערו.

הבצק מצריך קצת סבלנות, שהוא בטח יהיה מוכר לעוקבים בבלוג מהמתכון לפיצה. בקיצור, חבל על המילים. שנתחיל?

לבצק:

3 כוסות קמח.

3 כפות שמן זית.

1 כף סוכר.

1/4 1 כפית מלח.

1 כף שמרים.

1/2 1 כוס מים חמימים. 

הכמות: כ- 15 אצבעות שום. תלוי בגודל. 

לתוספת שום:

4 שיני שום.

1 כפית אבקת שום.

שמן זית לפי הצורך.

כמו שאמרתי, אולי יש לכם פה תחושת דז'ה-וו קלה. את תהליך הכנת הבצק תוכלו לראות במתכון לפיצה הביתית. אגב, בבצק הזה אני משתמשת גם להכנת פוקצ'ה. בצק פשוט מדהים!

אני מזכירה שוב, הבצק יכול להיות מעט דביק, אז כדי לשחרר אפשר פשוט לשמן ידיים וכמו קסם הוא יסתדר מעצמו. לא להיבהל.

בכל מקרה, תדמיינו לכם שעברנו את שלב ההכנה והתפיחה הגדולה, והנה הגעתי לפריסת הבצק על נייר אפייה. כמו עם הפיצה, גם אותו צריך לפרוס. (אני פרסתי עם הידיים, לא צריך מערוך, חבל). זהו. מניחים לו לתפוח שוב למשך חצי שעה.

בינתיים כשהבצק בתפיחה, אנחנו מתעסקים עם התוספת שלנו, שהיא שום ושמן זית. כותשים 4 שיני שום, מוסיפים אבקת שום וגם שמן. אני הוספתי כאן בערך 6 כפות. אתם תשימו לפי הטעם שלכם.

מוציאים את הבצק מהתפיחה, שמים חצי מהכמות של השום על הבצק - וכאן אני שכחתי וטעיתי - חותכים את הבצק לפי ההכנסה לתנור. כן, פישלתי. שכחתי לחתוך לפני האפייה. אבל לא נורא. העניין בלחתוך לפני אפייה הוא שזה יותר קל אחר כך וחוסך את עניין הפריסה בגמר האפייה, מה גם שזה נראה יותר טוב לעין.

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-185 מעלות ל-15-20 דקות. או עד הזהבה. מוציאים מהתנור ובעוד שהבצק חם מוסיפים את שאר התוספת.

מחפשים קיצור דרך? אין בעיה. פורסים בגט לחתיכות ומוסיפים את השום עם השמן זית. מכניסים לאפייה על 180 מעלות עד להזהבה של הלחם. 

לאמיצים: ניתן גם לרסק כמה עגבניות במעבד מזון (עם הקליפה), לתבל במעט פלפל גרוס ומלח, להוסיף פנימה כמה חתיכות שום כתושות ולמרוח על חתיכות הלחם (לא הרבה). לבזוק מעט שמן זית מעל ולהכניס לתנור. מעדן!

מגישים ואוכלים. בתיאבון חברים!!!