סרטים... אני אדם שמאוד אוהב סרטים, כל סרט, כל שפה, כל ז'אנר, תראו לי את הסרטים עליהם תתפסו אותי אומר "חרא סרט".
דרמה בא לי טוב, קומדיה רומנטית הכי זורם שיש, סרט אימה כי הכי כיף לפחד קצת והכי הכי הכי מדע בדיוני ופנטזיה.
כמה שהסרט יותר רחוק מהמציאות כך טוב יותר... למה אנשים בעצם מבקרים סרטים? הרי סרט זה יצירת אמנות, זה פרי דמיונו של אדם.
למה חברים, משפחה והחברה בכללי מתנגדים לסרטים לא מציאותיים?. הרי סרט אמור להיות לא מציאותי, כל היופי בסרט הוא היכולת לברוח מהמציאות ולו רק לכמה שעות. להיות פיטר פן ולעוף בעזרת אבק פיות או להיות סופרמן גיבור על הלוחם למען האנשות,
מגיל קטן הקולנוע משך אותי, מגיל קטן אני פורש כנפיים וחולם ומשתמש בדמיון לפעמים כדי לצחוק ולפעמים כדי להיות במציאות קצת יותר טובה.
למה אנשים תופסים את זה כדבר פסול? למה אסור לי לחלום? למה אני לא יכול להיות כדורגלן מפורסם ? למה אני לא יכול להיות תסריטאי או במאי? למה אני חייב לצאת לקצונה ולחיות חיים שאני לא רוצה בהם? הרי מה שווה הכסף והסנוור מה שווה ה26 אלף בחודש פלוס רכב צמוד עם דלקן אם בשבילי אני חי חיים ריקים חסרי תוכן. למה אני לא יכול להיות במאי ולהרוויח קצת פחות אבל להיות מאושר?. למה אני נתפס כלא מציאותי? למה הגיע מצב שהחברה מכתיבה לי שלהלחם על החלומות על העקרונות ועל האמונות שלי זה דבר כלכך מוטעה?. מה רע בסרט רוקי 6 מה הבעיה עם המתאגרף המבוגר שרק רוצה לחזור לזירה ולעשות את מה שהוא יודע מי קבע שהוא מבוגר מדי בשביל להילחם? למה ראסל קרואו בסרט סינדרלה מן נתפס כפראייר או כמטומטם כי החזיר חזרה כסף שקיבל מהמדינה כאשר יכל לדאוג לעצמו? למה אין אנשים כאלה בחברה? ולמה אנשים לא שואפים להיות יותר כמוהו?
אני אוהב גיבורי על אני אוהב לשים מלפני דמות כמו באטמן ולרצות להיות כמוהו לנסות להידמות לו יותר. אדם אשר נלחם בפחדים העמוקים ביותר שלו דמות עם ערכים ורצון לעזור לזולת, יכולת ההקרבה העצמית שלו... אני רוצה להיות יותר כמוהו. סרטים וגיבורי על לימדו אותי דברים הרבה יותר חשובים ממתמטיקה והיסטוריה, והטמיעו בי יותר ערכים מאשר המורים שניסו או לא ניסו, הם לימדו אותי להיות בנאדם לנסות להתגבר על הפחדים שלי ולשפר את החסרונות שלי הם לימדו אותי לתת, הם שימשו לי כמחנך. אני יודע לפתוח את הראש ולחשוב מחוץ לקופסא ואני יודע לדמיין ואני יודע לחלום. אני יודע להגיד "מה אם" ולהשתמש במילים כמו "אולי אפשר" אז למה החברה מנסה להכתיב לי איך לחיות ומה כלכך חשוב לה להוכיח לי שאני טועה?
מה כלכך ילדותי בשיפור עצמי? וממתי משכורת יפה באה לפני ערכים?
אז למה מנסים לשבור לי את הכנפיים? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maroon