כשאני קונה איפור אני ממש משתדלת לדבוק בכללים האלה כדי לחסוך לעצמי רכישות מיותרות. למרות זאת פה ושם יש לי נפילות, ואני מוצאת את עצמי בוהה באיזה פריט שקניתי וחושבת לעצמי: WTF?! מה חשבתי כשקניתי את זה??

כשאני מסתכלת על חמשת המוצרים האלה אני מבינה שרק אחד מהם הוא מוצר לא מוצלח. כל הארבעה האחרים הם פשוט בחירה עלובה שלי... בחירה של משהו ששונה מהטעם שלי או משהו שאני פשוט לא צריכה.

אני בטוחה שלפחות חלק מהקוראות שלי תמצאנה את המוצרים האלה רצויים, שימושיים ואיכותיים. המטרה של הפוסט היא לא להשמיץ, אלא להראות לכן קצת את תהליכי החשיבה שלי כשאני בוחרת לקנות משהו [או לפחות את תהליכי החשיבה שהייתי צריכה לעשות כשקניתי את הפריטים האלה]

הנפילה הראשונה מגיעה בדמות אחד השפתונים הכי וותיקים שיש לי. קניתי אותו כשרק התחלתי להתעניין באיפור וחשבתי שיהיה מגניב לקנות שפתון אדום כהה. Loreal- 286 Burning Rose מסדרת Color Riche הוא אדום כהה מוצף בנצנצים. וידוי מביך: יש לי שלושה שפתונים עם נצנצים [שני האחרים היו בחירה קצת יותר מוצלחת].

זה לא שהשפתון הזה רע, להיפך. הוא פיגמנטי, נמרח בקלות. הוא אטום כמעט לחלוטין והעמידות שלו גבוהה. אבל משהו בגוון הזה פשוט לא עובד בשבילי.

הרכישה המביכה השנייה היא לא אחרת מאשר China Glaze- Flying Dragon בגרסת הניאון. לק סגול-ורוד בגימור פלסטיקי מוזר, עם הרבה... קונפטי בצבעי וורוד וסגול. הפורמולה שלו נוחה למריחה, והוא לא אטום אחרי שתי שכבות. ההסרה נוראית ואין לי שמץ של מושג למה לעזאזל קניתי אותו, כי הוא פשוט לק מוזר ולא יפה בעיניי [אני מתנצלת בפני מי שכן אהבה את הלק]. למזלי הרב קניתי אותו יד שנייה, כך שהאסון הזה קצת פחות כואב לי בכיס.

* מצד ימין למטה- עם טופ שקוף. שתי התמונות האחרות בלי טופ

השלישי בחבורה הוא מנקד לק אנונימי, שקניתי בחנות של WOW. יש הרבה דברים חמודים שאפשר לעשות עם מנקד לק, ומבין כולם אני בחרתי במובן מאליו- עצלנות. לא יצרתי ולו נייל ארט אחד עם המנקד הזה. אפילו לא שביב של קישוט, אפילו לא משהו שהיה כל כך מביך שהחלטתי לגנוז. כלום בריבוע.

הרכישה המיותרת הרביעית היא צללית קרם לבנה מסדרת Color Tattoo של מייבלין. תכננתי להשתמש בה כבסיס לצלליות אחרות, מתוך אמונה שאני אשחק עם צלליות ואצור לוקים מגניבים. בפועל? השתמשתי בה פעמים ספורות בלבד לפני שאיבדתי את המוזה ואת החשק להתפרע. מילא היה מדובר בצללית רגילה שהייתה יכולה להחזיק שנים, אבל למוצרים קרמיים יש תוקף קצר יותר.

והמספר הנוסף הוא יוצא הדופן בחבורה. לפני כשנה הקוסמטיקאית שלי סיפרה לי על פטנט חדש- מקדם הגנה לפנים שמגיע באבקה, בשפופרת עם מברשת. מוצר קטן שאפשר לדחוף לתיק, שאפשר להניח על הפנים מבלי לדחוף אצבעות מטונפות. אחרי שהתאוששתי מתגית המחיר היקרה אצתי-רצתי לרשת לחפש לי תחליף. את Mineral Fusion- Brush-on sun defense מצאתי באייהרב וקניתי בלי לבדוק יותר מדי. בימים הראשונים שמחתי שמצאתי תחליף קליל למקדמי הגנה כבדים ומסורבלים. אחרי עוד כמה ימים בתיק מקדם ההגנה שלי התחיל להראות סימני ייאוש. קשה עד בלתי אפשרי לשלוט על כמות האבקה שיוצאת דרך המברשת המובנית. לפעמים כמעט ולא יוצאת אבקה, ולפעמים יצאה כמות כזו שהגיעה גם לחולצה שלי והשאירה עליה כתמים. הם אומנם ירדו בכביסה, אבל אני לא בדיוק מחובבי הטרנד המוכתם.

הרעיון בפני עצמו מצוין, בעיקר בגלל שאפשר לחדש את שכבת ההגנה על המייקאפ במהלך היום מבלי להרוס אותו. מצד שני, עד היום אין לי מושג עד כמה מקדם הגנה שמגיע באבקה יעיל.

אתן יודעות מה אומרים, מי שלא עושה- לא טועה ;) אני דיי בטוחה שאני אמשיך לקנות וגם אמשיך לטעות מפעם לפעם.

ספרו לי, על מה אתן מתחרטות?