שנים שלא כתבתי,
צ'טערת, לא היו דברים שהם יותר מידי מעניינים
אז הנה , יש משהוא...
אני לא רגיל שדברים תופסים לי את העין ככה, ממש לא ככה.
מסתבר שהדרישות שלי גבוהות
ומסתבר שאני יודע בידיוק מה הן הדרישות שלי.
בפעם הראשונה שראיתי אותה בסלסה היא תפסה את עיניי, חיוך מדהים שלא ראיתי מימי אני חושב
ופנים כמו יהלום נוצץ המאיר את החדר ברגע שהיא נכנסת פנימה
אני מניח שכולם שם מרכיבים משקפי שמש,
אחרת אני לא יכול להסביר איך לא כולם מסתנוורים למראה.
טוב אבל מראה זה לא הכל, נכון?
היא גם רוקדת מדהים ומתלבשת נכון.
וגם חיצוניות זה לא הכל, נכון?
אז יצא לי לדבר אתה כמה פעמים, היא חמודה ומתוקה מעבר למה שיכולתי לשער
והיא לומדת לתואר בביולוגיה או משו כזה, ולמרות שאני לא יודע איך היא בלימודים
אני חושב שהיא דיי מצליחה.
ואני, אני את הרכבת <הקלה? בת"א? מתי?> שלי פספסתי:
אני: "היי הייתי רוצה להפגש אתך איזו פעם, מה המספר טלפון שלך"
- "אתה נורא חמוד , באמת, אבל אני מצטערת, פעם אולי הייתי נותנת לך , אבל עכשיו אני כזה מתראה עם מישהוא
אני ממש מצטערת"
"לא נורא, רק תהיי מאושרת"
- "איזה חמוד אתה"
כמו כל גבר, אני מאמין יש את הכמה בחורות האלו, שגם אם לא היה כלום בניהם
הוא לא ישכך אותן לעולם,
יש לי הרגשה שעבורי היא תתברר להיות לאחת מהן.
מה שמוזר פה, שאני לא מדוכא, אני לא עצוב, אני רק כמהה, זו ההגדרה המתאימה ביותר למה שאני מרגיש כל פעם שאני רואה אותה על הפרקט.
Off I Go לחפש מישהיא שמתקרבת לבחורה הזו - והיא פנוייה - חה חה ! מה הסיכוי !! חחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
