קצת נמאס לי שהחברות שלנו בנויה על הנטייה הדורסנית

עבר לי, כל הקטע של להשפיל אחרים ולהתנהג מגעיל, לא יודעת למה הוא היה בכלל אבל הוא עבר,

אבל את, מזכירה לי את מלכת הלבבות עם הראש הגדול מאליסה בארץ הפלאות, איך את מצליחה להחזיק את כל האגו הטמטום והנרקיסיזם הזה בתוכך?

לא קצת נמאס לך מעצמך ?

אני לא אשמה שאין לך בטחון עצמי, את לא צריכה לנסות לגרום לאנשים לחשוב שאני פחות טובה ממך כדי להרגיש טוב..

את בכלל לא חייבת להרגיש נעלה, למה שלא תרגישי שווה? למה שלא תיהיי בסדר עם עצמך?

לא משנה כמה תורידי אותי, זה לא באמת ישנה את הערך שלך בעייני עצמך, בי זה כבר לא פוגע, המאמצים שלך מושקעים לשווא

אף פעם לא חשבתי שאת טיפשה... אבל תסתכלי על עצמך, מה נהיה ממך

לאבא שלי יש יום הולדת היום, ונכון הוא עשה טעויות, כל כך הרבה שצריכים להעלות אותו כבר על הגרדום, אבל אני אוהבת אותו בכל זאת

וזה ממש אבל ממש לא סימפתי בעייני שאמא שלי מאחלת לו למות, ההורים שלו שוכחים את היום הולדת שלו, הוא תקוע עם הילדים הקטנים ולא יכול לצאת כי זה השישישבת שלו, ואני האגואיסטית החלטתי להשאר בבית כדי שאוכל לצאת מאשר לבלות איתו סופש אחד..

הבן אדם הרגיש מספיק רע עם כל הטעויות שהוא עשה, הוא יודע שהוא הכבשה השחורה של המשפחה, שהוא פגע באנשים,

הוא יודע יפה מאוד מי הוא ומה הוא. לא צריך להלקות אותו לנצח.. זה היום הולדת שלו, קצת אנושיות בבקשה,

מישהו צריך לטלטל את כל העולם שלי

ואותי.

וואו מרגיש לי מוזר פתאום לכתוב פה.. אני לא יודעת למה אני כותבת עכשיו בעצם.

הדבר היחידי שעושה לי טוב זה "מגושמת" (אוקוורד באמטיוי) ולא בקטע אובדני,

זה עושה לי טוב וזה משפיע עליי לטובה, זה כאילו זה מחזיר לי את הציניות שלי ואת הכיף וכל מיני בולשיט נעורים כזה.

אני עוברת דברים.. מתקדמת פה ושם, חוזרת אחורה גם לפעמים..

אין לי באמת משהו משמעותי לרשום, וגם אם היה לי לא הייתי יכולה בגלל הפראנויה שלי מזה שאנשים יקראו פה

אז ביי, ותראו מגושמת, זה הדבר הכי מוצלח שיש לטלוויזיה להציע לכם (;

http://www.youtube.com/watch?v=FC3y9llDXuM&ob=av2e