היזהרו, זה עומד להיות מייגע :)
אני באמת לא סובל דיונים פוליטיים. בטח שלא כשהם משלבים טענות מייגעות חסרות בסיס. ממה זה התחיל הפעם? מתרבות הפחד הישראלית (כתבתי כבר פעם בנוגע לזה):
גם אתם רוצים דוגמאות מפורטות? בשביל זה יש את הסקירה המשווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בכתובת הזו (יש כמה לינקים שבורים בפנים ורפרנסים חסרים למאגרי מידע של חוקים כמו זה של צרפת שמשום מה לא הצלחתי למצוא ברשת בצרפתית או באנגלית אלא רק ברוסית. ולמי שיתעקש, ממ"מ הוא גוף בלתי תלוי שמבצע בסך הכל מחקר עבור הכנסת לפני ביטול חוקים, העלאת חוקים חדשים או תיקונים לחוקים קיימים), אבל אני לא מתכוון להתעכב בהקבלה החוקית בפוסט הזה משום שכבר עייפתי מספיק מהדיון המטופש בסטטוס ההוא שהתפתל נואשות אחרי התגובה הזו.
מה כן? קודם כל, תרגיעו. חוקים בנוגע לחרמות על ישראל (או הליכים משפטיים נגד מחרימים המתבססים על חוקים אחרים במדינות שבהן לא קיימים חוקים כאלה) הם דבר שקיים כבר מאז 1977 במדינות נאורות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת וגרמניה (ע"ע מקרה ממשל קרטר נגד החברות האמריקניות ב-77', ממשלת צרפת נגד ראש
ראשות מקומית ב-2003 (שערעורו לבית המשפט האירופאי לזכויות אדם נדחה סופית
ב-2005) וממשלת בריטניה נגד חרם האקדמאים ב-2008), אז למה בכל העולם זה דמוקרטי וכשזה מגיע לישראל עצמה זה פתאום הופך להיות פגיעה בחופש הביטוי?
שנית, תרגיעו שוב. לישראלים ישנה נטייה לנפח דברים בדרמטיות, להוציא אותם מפרופורציה ולקשר בינם לדברים אחרים לחלוטין. באמת שאין לי מושג למה זה. אני אישית אמנם לא לגמרי מאושר מצורת הניסוח של החוק שלדעתי היא מעורפלת במקצת, אבל אני בהחלט מברך על קיומו וקבלתו. ולא, המשטר במדינת ישראל איננו פאשיסטי והוא לא מתקדם לכיוון כזה ואין קשר בין זה להוראת משרד החינוך בנוגע להמנון.
ושלישית, הפסיקו להשתמש בדמגוגיה זולה. אל מול דבריו של ראש הממשלה בנוגע לכך שפסילת החוק צריכה להיות בהליך דמוקרטי בדיוק בצורה שבה הוא התקבל (הוי אומר - רק פניה לבג"ץ תאפשר את ביטול החוק וזעם בכנסת לא יעלה ולא יוריד דבר), הטיחה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני כי הוא "איש של פוזה" וכי דבריו הם "סיסמאות נבובות". ובכן, אני לא יודע מה בנוגע לראש הממשלה (שמשום מה מייחסים לו יותר מדי פעמים את השימוש בדמגוגיה זולה), אבל אני בטוח שהכרזתה של "שלום עכשיו", למשל, בנוגע ל"משטרת מחשבות" היא לא פחות מ... דמגוגיה זולה. איש לא מונע מכם לבקר את השליטה בשטחים ואת התנהלות הממשלה בנושא בדיוק כפי שאיש לא מנע מכם להתקיף בחריפות את "חוק החרם". אף אחד לא מכתיב לכם דרך חשיבה או התנהלות.
יודעים מה מצחיק? חוק ה-EAA בארה"ב קובע שמטילי חרם והמשתתפים בו עוברים עבירה פלילית, אבל אף אחד לא טוען שמדובר בסתימת פיות, משטרת מחשבות או סיסמאות נבובות. בישראל, ואני מצטט מהנוסח שאושר בכנסת שלשום, "המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל,
ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת
חרם כאמור, והמפרסם מודע לאפשרות כאמור, עושה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין
[נוסח חדש (דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266)] יחולו עליו". עוולה אזרחית הכפופה לפקודת הנזיקין, זה הכל. סתימת פיות, מישהו?
ובחייכם, תואילו להסביר לי על איזה חוק הוא מדבר? (בתגובה לכתבה הזו)
שלכם,
- נרקיס.
כינוי:
The prince. Narkis.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
