איכשהו, זרמו הרבה מים בנהר מאז הפוסט האחרון, קצת יותר מחודש למעשה. אם להודות על האמת, הסיבה היא די פשוטה, אבל צריך להקדים לה הקדמה קלה.

ובכן, לפני קצת יותר מחודש, מושא תשוקותי הגיע אל מפתן דלתי. על אף שממש מתחשק לי להיות אובר-דרמטי, בשעה הזאת גם אני מתייאש ולכן ניגש ישר לעניין: הרכש האחרון שלי הוא מכשיר טלפון חדש, Pre3 של פאלם-HP, אם לדייק. אם תבקשו ממני להסביר לכם למה בחרתי בו, התשובה לא תהיה המחיר, אלא הייחודיות של מערכת ההפעלה שלו, webOS (ועל זה לבד אני יכול להרצות לא מעט, אבל נדחה את העסק לפעם אחרת).

על כל פנים, מטבע הדברים, כשיש סמארטפון בסביבה, המחשב שלי הפך להיות כלי פיתוח כמעט באופן בלעדי ואת כל שאר הצרכים שלי סיפק הטלפון החכם. מה שכן, עד כמה שהמקלדת הפיזית שלו נוחה (גם אחת מהסיבות לבחירה שלי דוקא בו), הוא בהחלט לא מתאים לכתיבת טקסטים ארוכים (הפוסטים שלי, כידוע, מצטיינים באורכם), וזה עוד בלי לדבר על כך שאני לא מאד מרוצה מהתמיכה העברית שיצרתי בשבילו (ולכן אני עובד על פרוייקט גדול ושלם יותר בנושא). הוסיפו לזה ברכת שלום לעתודאי הטרי והעייף (אני יודע, הייתי צעיר וטיפש כשמכרתי את נשמתי לשטן בעד נזיד עדשים, אבל אני לא מתחרט על זה) ותבינו למה רק עכשיו, כשהטלפון נטען אחרי התרוקנות מלאה של הסוללה, אני יושב לכתוב פוסט.

בכל אופן, לא זה הנושא.

זוכרים שסיפרתי על הפרוייקט שלי בנוגע לתמיכה בשפות (בשיתוף מתכנת רוסי) בגרסת הטאבלט של webOS? (סביר להניח שלא, פשוט משום שמעולם לא קראתם את הפוסט ההוא, ואני בהחלט לא מאשים אתכם). ובכן, שחררנו את הסקריפט לטובת הקהילה באופן חופשי, כולל תיעוד מלא של כל העסק. נחשו מה היתה התוצאה...

לא בדיוק. בשלב הראשון אנשים מאד שמחו, הודו מקרב לב ותרמו סכומים סמליים כאוות נפשם. השלב השני הוא כמובן השלב שבו טרמפיסטים קופצים על העגלה. לא הרבה אחר כך, החלו לצוץ פוסטים שפרסמו את העבודה והתאימו אותה לשפות נוספות. אתר אחד היה יוצא דופן - אתר ישראלי שמיהר לפרסם את הסקריפט בתוספת קובץ תמיכה עברי לא מי יודע מה מסודר ולא הכי נוח לשימוש. הדבר שהיה שונה בפרסום הזה מכל האחרים היה אי מתן קרדיט. כמיטב המסורת הישראלית, זה לא הסתכם בכך אלא המשיך במתן קרדיט לבעל האתר עצמו ובבקשה צנועה לתרום ע"י קניית האפליקציה שלו.

אילו חוסר הקרדיט היה הנושא, החרשתי. אבל לא יכולתי לסבול את השימוש בעבודה של אחרים כאילו היא שלו עצמו לשם קידום אישי ולשם רווח כספי. הפנייה שלי אליו בבקשה להוספת הקרדיט המגיע לנו מבחינה מוסרית, נענתה בהתקפה רבתי על כך שאני מעוניין לפגוע בקהילה המבוססת על שיתוף. הבהרתי שוב את בקשתי שהסתכמה בבקשת קרדיט בלבד בצורה הנעימה והאדיבה ביותר שיכולתי לעשות זאת, אבל לא קיבלתי כל מענה. המצב, כמובן, נותר כשהיה. לא המשכתי להתווכח ובלית ברירה נאלצנו לחייב את מתן הקרדיט ע"י שחרור של הסקריפט תחת רישיון MIT. נראה אם זה ישנה משהו (אם לא, תמיד ישנה האפשרות של איום בתביעה משפטית :P).

אחרי כל הבלאגן של עדכון הקבצים עם הרישיון החדש, היה לי פתאום רגע של הארה, רגע פנוי בדיוק בין שני שיעורים שבו היכתה בי ההבנה.

אני לא יודע עד כמה שמעתם על כך, אבל כבר כמה שנים ניטשת מערכה עזה בסצינת הכתוביות בעברית לסדרות טלוויזיה ולסרטי קולנוע. הקרב מתנהל סביב מתן קרדיט למתרגמים, כאשר קבוצה אחת טוענת כי קבוצה יריבה מעלה את תרגומיה תוך עיוות כינויי המתרגמים, מחיקת שמם מן התרגום ואפילו מתן קרדיט למתרגמים מקבוצתה (לאחרונה הושגה איזושהי הבנה שאפשרה סוג של שלום קר). כמי שבעצמו תרגם כתחביב שני סרטים, לא ממש הבנתי בזמנו על מה כל הבלאגן. בסדר, מישהו מתעקש לעוות את הקרדיט שלכם, אבל כולם הרי יודעים מי המתרגם המקורי. מה אכפת לכם?

הסיפור האישי שלי חידד בי את ההבנה. את שני התרגומים שערכתי, עשיתי כדבר חד פעמי, תחביב מן הצד, ללא מחוייבות וללא השקעה כבדה. הסרת הקרדיט היתה אמנם פוגעת בי, אבל לא הייתי ממהר להכריז על הפסקת תרגום או פותח מערכה כבדה ברשת. לכל היותר, הייתי דורש מתן קרדיט והייתי נמנע מכאן ולהבא מהגשה של התרגום באופן יזום לידי הקבוצה מסירת הקרדיט.

המקרה הזה הבהיר לי שיש דברים שאנשים עושים כתחביב ומתוך הרגשת מחוייבות לקהילה, תוך כדי ניצול זמנם האישי והשקעה של כוחם ומרצם בנושא ללא הרף. אז הסרת הקרדיט היא מעשה נתעב של אגואיזם אישי והרצון להציג מצג שווא בכדי למנוע מהיוצר את תחושת הסיפוק העולה בראיית שמו לצד תרגום שממנו נהנית הקהילה. אבל כל זה לא מספיק. במקרה התרגומים, הקבוצה מסירת הקרדיט גם נתנה את שמה שלה ואף ביקשה מהגולשים המבקרים באתרה תרומות בהסתמך על התרגומים המשובחים שהקבוצה "מספקת" תוך רמיסת האחר.

הצפייה בתגובות התודה הנלהבות של משתמשים תמימים שנמנעה מהם ידיעת היוצר המקורי העלתה בי איזשהו רגש של קיפוח, של גניבה, של חוסר צדק אישי וחברתי (בפרט כשעוסקים בתרומה הניתנת על סמך המחשבה שהמעלה הוא היוצר "הגאון" שעזר להם לפתור בעיה סבוכה). באותו רגע הבנתי מה הרגישו אותם מתרגמים ומה מרגישים עוד יוצרים רבים ברחבי העולם שהזכות המוסרית לקרדיט נשללת מהם במחי יד ורווחים צדדיים נעשים על גב עבודתם הקשה.

אז כן, גם אם זה נראה חסר משמעות, כל תגובת תודה או בקשת עזרה (שאיננה טרחנית במיוחד. כבר קרה לי לא פעם שנאלצתי להתכתב עם משתמש על פני שני עמודים בשל חוסר רצונו לקרוא את התיעוד, בתקווה שמשתמשים אחרים יקראו לכל הפחות את תוכן השיחה) משמחים את היוצר (כל עוד אין בהם איזושהי דרישה. בכל זאת, מדובר בעבודה שמשוחררת חינם. היוצר לא חייב דבר). היו הוגנים, אל תשתמשו ביצירות של אחרים ללא מתן קרדיט אפילו אם רישיון השימוש מאפשר זאת (רישיון GPL, למשל, לא מחייב מתן קרדיט) ואל תייחסו לעצמכם את עבודתם הקשה של אחרים, ודאי שלא לשם רווח אישי, כספי או רגשי. אל תהיו ישראלים.

איך כתבו חברי צוות HebDev (שפיתחו את העברית ל-iPhoneOS בימים שבהם תמיכה כזו לא היתה קיימת) כשנאלצו לסגור את הפרוייקט שלהם בשל הורדה מסיבית ללא אמירת תודה וללא מתן כל תרומה, אפילו סמלית ביותר, ובשל עשיית רווחים כספיים על גבה של התוכנה שלהם? "מסתבר שבישראל, פראייר מי שמפתח בחינם".  

שלכם,

- נרקיס.